תלמוד ירושלמי כלאים פרק ב הלכה ה

משנה: היה ראש תור חטים ונכנס בתוך של שעורים מותר מפני שהוא נראה כסוף שדהו. שלו חטים ושל חבירו מין אחר מותר לסמוך לו מאותו המין. שלו חטים ושל חבירו חטים מותר לסמוך לו תלם של פשתן ולא תלם של מין אחר. רבי שמעון אומר אחד זרע פשתן ואחד כל המינין. רבי יוסי אומר אף באמצע שדהו מותר לבדוק בתלם של פשתן. הלכה: ריש לקיש בשם חזקיה ראש תור הבא מחורבה מותר. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא היה ראש תור הא ראש תור הבא מחורבה אסור. חזקיה אמר מי שיש לו בית רובע וכל שהוא. אותו כל שהוא זורע לתוכו כל מין שירצה. אמר רבי יוחנן אינו זורע לתוכו אלא מין אחד בלבד. אמר רבי זעירא מודה רבי יוחנן שאם היה בית רובע ומחצה שהוא זורע חצי רובע מיכן וחצי רובע מיכן אותו חצי רובע נידון לכאן ולכאן. מתניתא פליגא על רבי יוחנן היו לו שדות אחת זרועה חיטין ואחת זרועה שעורין מותר להביא תבן בנתיים ולזרע אחת חיטה ואחת שעורה מפני שהחיטין נראות בסוף שדהו של חיטין ושעורין בסוף שדהו של שעורין. מה עבד לה רבי יוחנן. פתר לה כרבי ליעזר בן יעקב. דרבי אליעזר בן יעקב אמר אפילו חיטה אחר חיטה נכנסת לתוך של שעורין ושעורה אחר שעורה נכנסת לתוך חיטין מותר. מפני שהחיטה אחר חיטה נכנסת לתוך של שעורין חיטים ושעורה אחר שעורה נכנסת לתוך של שעורין. אבל אם היתה חיטה אחת מובלעת לתוך של שעורה או שעורה אחת מובלעת בשל חיטין הרי זה אסור. מה נן קיימין. אם במתכוין לבדוק אפילו באמצע שדהו מותר. אם בשאינו מתכוין לבדוק למה לי זרע פשתן אפילו שאר כל המינין. במתכוין לבדוק אנן קיימין. רבי יוסי לא חשש למראית העין ורבנין חששו למראית העין. רבי שמואל בשם רבי זעירא דרבי שמעון היא דרבי שמעון אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. רב אמר אין אדם חובש דבר שאינו שלו. אמר רבי יונה אתיא דרב כרבי שמעון. כמה דרבי שמעון אמר אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כן רב אמר אין אדם חובש דבר שאינו שלו. ברם כרבנין לא אתיא.