תלמוד ירושלמי כלאים פרק ד הלכה ג

משנה: הנוטע שורה של חמש גפנים בית שמאי אומרים כרם. ובית הלל אומרים אינו כרם עד שיהו שתי שורות. לפיכך הזורע ארבע אמות שבכרם בית שמאי אומרים קידש שורה אחת ובית הלל אומרים שתי שורות. הלכה: והוא שזרע כנגד האמצעי. זרע כנגד האמצעי על דעתיה דבית שמי אוסר את כל השורה. על דעתיה דבית הלל אוסר שלש כנגד שלש. זרע כנגד הבניין שבאמצעי. על דעתין דבית שמי אוסר שתים מכאן ושתים מכאן. חמישית אי זו היא נאמר. אם היו זרעים קרובין לאחת מהן הרי אילו אסורות. ואם לאו הרי אילו מותרות. על דעתיה דבית הלל אסור ארבע כנגד שתים. זרע כנגד קרן הזוית. על דעתיה דבית שמי איזו [שורה אסורה] זו זו. על דעתיה דבית הלל אסור שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב מכאן ואחת יוצא זנב מכאן. זרע כנגד הבינין שבקרן הזוית. על דעתיה דבית שמי אוסר את כל השורה. על דעתיה דבית הלל אוסר שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב מיכן. שישית אי זו היא. שלישית שבראשונה שנייה שבשלישית.