תלמוד ירושלמי כלאים פרק ד הלכה ו

משנה: הנוטע שתי שורות אם אין ביניהן שמונה אמות לא יביא זרע לשם. היו שלש ואם אין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. רבי ליעזר אומר משום חנניה בן חכינאי אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחבירתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם. שאילו מתחילה נטעה היה מותר בשמונה אמות. הנוטע את כרמו שש עשרה על שש עשרה אמה מותר להביא זרע לשם. אמר רבי יהודה מעשה בצלמון באחד שנטע את כרמו שש עשרה על שש עשרה אמה היה הופך סער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר ובשנה האחרת היה הופך את הסער למקום הזרע וזרע את הבור ובא מעשה לפני חכמים והתירו. רבי שמעון ורבי מאיר אומרים אף הנוטע את כרמו על שמונה אמות מותר. הלכה: אמר רבי זעירא שמונה חוץ ממקום כרתין. כמה דתימר שמונה חוץ ממקום כרתין. ודכוותה ארבע חוץ ממקום כרתין. אמר רבי לעזר החמירו תוכו יותר מחוצה לו. אמר רבי זעירא עד דאנא תמן קיימנתה תוכו שמונה חוצה לו שש עשרה. אמר רבי לעזר מארבע אמות ועד שמונה אסור ומקדש. משמונה ועד שש עשרה אסור ואינו מקדש. רבי יוסי בשם רבי יוחנן אתיא דרבי ליעזר בן יעקב כבית שמי. כמה דבית שמי אמרי שורה אחת כרם. כן רבי ליעזר בן יעקב אמר שורה אחת כרם. מה נפשך כרם גדול הוא אסור בשמונה. כרם קטן הוא אסור בשמונה. רבי יודן לא אמר כן אלא שמונה אמות אסור. שמונה אמות וכל שהוא מותר. אית דבעי מימר שאילו מתחילה נטעו מטע שש עשרה על שש עשרה היה מותר בשמונה אמות. רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן אתיא דרבי ליעזר בן יעקב כבית שמי. כמה דבית שמי מחמירין בה בחורבנו יותר ממטעתו כן רבי ליעזר בן יעקב מחמיר בחורבנו יותר ממטעתו. רבי יונה בשם רב מותר הזרע ואסור לזרוע. רבי יוסי בשם רב הלכתא מותר לזרוע. רב חיא בר אשי בשם רב הלכה כרבי מאיר ורבי שמעון. מה מותר הזרע ומותר לזרוע. או מותר הזרע ואסור לזרוע. מן מה דאמר רבי בא משח לי רב חייא בר אשי כרמי מטע שמונה על שמונה הדא אמרה מותר הזרע ומותר לזרע. רב הונא זרע כרמיה כרתין. ואינו אסור משום כלאים. מערבבן הויין ואין עבודה לגפן יחידית אלא כרבי ישמעאל. דרבי ישמעאל אמר אין עבודה לגפן יחידית דברי חכמים. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי מי שהוא מיקיל בחוצה לארץ. אמר רבי יעקב בר אחא ותניי תמן הלכה כדברי מי שהוא מיקל בחוצה לארץ.