תלמוד ירושלמי כלאים פרק ו הלכה ד

משנה: פיסקי עריס שמונה אמות ועוד. וכל מידות שאמרו חכמים בכרם אין בהן ועוד חוץ מפיסקי עריס. אילו הן פיסקי עריס עריס שחרב מאמצע ונשתיירו בו חמש גפנים מכן וחמש גפנים מכן אם יש שם שמונה אמות לא יביא זרע לשם. שמונה אמות ועוד נותנין לו עבודתו וזורע את המותר. עריס שהוא יוצא מן הכותל מתוך קרן וכלה. נותנין לו עבודתו וזורע את המותר. רבי יוסה אמר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם. הקנים היוצאין מן העריס חס עליהן לפסקן כנגדן מותר. עשאן כדי שיהלך בהן החדש אסור. הפרח היוצא מן העריס רואין אותו כילו מטוטלת תלויה בו כנגדו אסור. וכן בדלית. המותח זמורה מאילן לאילן תחתיה אסור. סיפקה בחבל או בגמי תחת הסיפוק מותר. עשאו כדי שיהלך עליו החדש אסור. הלכה: לית הדא פליגא על רבי זעירא. דרבי זעירא אמר שמונה חוץ ממקום כרתין. פתר לה שמונה אמות וכל שהוא. ולמה לא תנינתה דלא תיסבור כההיא דאמר רבי יוחנן כל מידות שאמרו חכמים ועוד טפח וההן ריבה ציבחד לפום כן לא תניתה. רבי יונה בעי למה לי נן אמרין כל מידות שאמרו חכמים אין בהן ועוד חוץ מפיסקי עריס. והתנינן עשרת קבין ירושלמיים שהן ששה עשרונין ועדוויין. תמן למידות וכאן לאמות. והתנינן אמר רבי יוסי בן משולם אומר ועוד קב למאה סאה שתות למדמע. תמן למידות וכאן לאמות. והתנינן אמר רבי יודה בן בבא הגינה והקרפף שהיא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים. שמואל אמר בשני שלישי אמה שנו. ולא שנייא בין שבנה גדר ואחר כך נטע אחת עשרה גפנים בין שנטע אחת עשרה גפנים ואחר כך בנה גדר ואחר כך נפסקה האמצעית יש כאן עריס ויש כאן פיסקי עריס. חרב הגדר אין כאן עריס ולא פיסקי עריס. רבי אבדומי אחוה דרבי יוסי בעי חזר ובנייה את אמר חזר עריס למקומו ודכוותה חזרו פיסקי עריס למקומן. רבי יוסי בשם רבי יוחנן מעשה ששרף רבי יוחנן בן נורי בנגניגר. מה שרף פיסקי עריס שרף. רבי חייא בשם רבי יוחנן מעשה ששרף רבי יוחנן בן נורי בנגניגר. מה שרף בין עריס לגדר שרף. אמר רבי יוסי קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא ניחא פיסקי עריס שרף דברי חכמים חלוקין עליו. בין עריס לגדר שרף דברי חכמים חלוקין עליו. ולא שמיע דאמר רבי יעקב בר אחא איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש עריס עצמו מהו רבי יוחנן אמר אסור ומקדש. רבי שמעון בן לקיש אמר אסור ואינו מקדש. והוא שיהא בקרן זוית ארבעה טפחים כדי מקום. תנינן הכא רבי יוסי ותנינתה תמן. אילו תנינתה הכא ולא תנינתה תמן הוינן אמרין הכא על ידי שהיא הלכת עריס את אמר אסור תמן על ידי שאינו הלכת עריס את אמר מותר. הוי צורכה מתני תמן. או אילו תנינתה תמן ולא תניתה הכא הוינן אמרין תמן על ידי שהוא מגופף מארבע רוחתיו את אמר אסור הכא על ידי שאינו מגופף מארבע רוחותיו את אמר מותר. הוי צורכא מתניא הכא וצורכה מתניא תמן. תמן אמר את רואה כילו שפוד של מתכת תחוב בו. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן עד מקום שהוא נקמן. רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינא תחת האשכולות אסור ומקדש תחת העלין לא. אמר רבי יוסי אפילו תחת העלין אסור ומקדש.