תלמוד ירושלמי כלאים פרק ז הלכה ב

משנה: המבריך שלשה גפנים ועיקריהן נראין. רבי לעזר בירבי צדוק אומר אם יש שם ביניהן מארבע אמות ועד שמונה הרי אלו מצטרפות ואם לאו אינן מצטרפות. גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת. רבי מאיר אומר אף גפן צמר אסור ואינו מקדש. רבי אלעזר בר רבי צדוק אומר משמו אף על גבי הגפן אסור ואינו מקדש. אלו אסורין ולא מקדשין מותר חרבן הכרם מותר מחול הכרם מותר פיסקי עריס מותר אפיפירות. אבל תחת הגפן ועבודת הגפן וארבע אמות שבכרם הרי אילו מקדשין. הלכה: אמר רבי לעזר הלכה דרבי מאיר היא. ניחא בסיתווא אבל בקייטא. אית אתרין דמתרן טרפיהן אפילו בקייטא. רבי שמואל בשם רבי זעירא על גבי זמורה היא מתניתא. רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק לאויר עשרה היא מתניתה. אמר רבי יוסי הוינן סברין כרם יש לו אויר גפן יחידית אין לה אויר. מן מה דאמר רבי בון בר חייא בשם רבי שמואל בר רב יצחק לאויר עשרה היא מתניתא. הדא אמרה אפילו גפן יחידית יש לה אויר. מותר מחול הכרם ארבע אמות מותר חרבן הכרם ארבע אמות מותר פיסקי עריס ששה טפחים מותר הפיפיירות ששה טפחים. בנתיים מהו. רבי יוחנן אמר אסור ומקדש. רבי שמעון בן לקיש אמר אסור ואינו מקדש. מה נפשך כרם גדול הוא למה לי חרבנו אפילו מטעתו. כרם קטן הוא אין לו מחול. אלא כי נן קיימין בכרם גדול שנטעו על מטע כרם קטן. אמר רבי זעירא הדא אמרה כרם גדול שנטעו שמונה על שמונה אין לו מחול. אין תימר מטע שש עשרה על שש עשרה תוכו אסור ומקדש חוצה לו לא כל שכן. אמר רבי יוסי אין לוקין אלא על עיקר הכרם.