תלמוד ירושלמי כתובות פרק א הלכה ט

משנה: היתה מעוברת ואמרו לה מה טיבו שלעובר הזה. מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומר נאמנת. רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת מעוברת לנתין ולממזר עד שתביא ראייה לדבריה. הלכה: היתה מעוברת כול׳. אמר רבי לעזר. הכל מודין בוולד שהוא שתוקי. ותני כן. במה דברים אמורים. בעידות אשה גופה. אבל בוולד הכל מודין שהוא שתוקי. אמר ליה רבי יוחנן. שתוקי סתם. מצינו שתוקי כהן גדול. היך עבידא. סיעה של כהנים עוברת ופירש אחד מהן ובעל. הרי מצינו שתוקי כהן גדול. אמר ליה רבי לעזר. הרי אלמנת עיסה הרי היא כשירה ובתה פסולה. אמר ליה. כדברי שהוא מכשיר בה מכשיר בבתה. אמר רבי יעקב בר אחא. לא אמר כדברי מי שהוא מכשיר. הא מכלל דאית חורן פוסל. מני מכשיר. רבי מאיר. מני פוסל. רבנן. דתני. אי זו היא עיסה כשירה. כל שאין בה לא חלל ולא ממזר ולא נתין. רבי מאיר אומר. כל שאין בה אחת מכל אילו בתה כשירה לכהונה. אבל משפחה שנשתקע בה פסול. רבי מאיר אומר. בודק עד ארבע אימהות ומשיא. וחכמים אומרים. בודק לעולם. רבי ירמיה בשם רבי זעירא לא אמר כן אלא רבי לעזר שאל לרבי יוחנן. אלמנת עיסה מה היא. אמר ליה. כשירה. בתה מה היא. אמר ליה. כדברי מי שהוא מכשיר בה מכשיר בבתה. הוון בעיי מימר. על דעתיה דרבי לעזר שתוקי פסול. על דעתיה דרבי יוחנן שתוקי כשר. אף רבי יוחנן אית ליה שתוקי פסול. בשיטתו השיבו. בשיטתך שאת אומר. אף שתוקי סתם. מצינו שתוקי כהן גדול. היך עבידא. סיעה של כהנים עוברת ופירש אחד מהן ובעל. הרי מצינו שתוקי כהן גדול. מילתיה דרבי זירא אמרה. שתוקי כשר. רבי זעירא בעא קומי רבי יוסי. אף לעניין משפחה כן. אמר ליה. כן אמר רבי שמעון בן לקיש. תמן תנינן לעניין משפחה. ברם הכא לעניין קדשי הגבול. מילתא דרבי שמואל בר יצחק. שתוקי פסול. רבי שמואל בר רב יצחק בעא. מעתה אין שתוקי כרבן גמליאל וכרבי אליעזר אלא כרבי יהושע. חזר ואמר. יש שתוקי כרבן גמליאל וכרבי ליעזר בשותקת. ואפילו תימר במדברת. באומרת. איני יודעת.