תלמוד ירושלמי כתובות פרק א הלכה ח
משנה: ראוה מדברת עם אחד אמרו לה מה טיבו שלזה. איש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ורבי אליעזר אומר נאמנת. רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראייה לדבריה. הלכה: ראוה מדברת עם אחד כול׳. מהו מדברת. נבעלת. ולמה תנינן מדברת. לשון בקי. רבי אומר נקי. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. הלכה כרבן גמליאל וכרבי אליעזר משום שנים שרבו על אחד. רבי יוסי בעי. אם הלכה למה שנים. ואם שנים למה הלכה. מעתה אין יסבור רבי יוחנן כרבי יהושע אין הלכה כרבן גמליאל וכרבי אליעזר אלא כרבי יהושע. מאי כדון. משום עדות שהאשה כשירה לה. הוון בעיי מימר. מה פליגין רבי יהושע ואילין רבנין. במקום שרוב פסולין. אבל במקום שרוב כשירין אף רבי יהושע מודי. אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן ורבי אילא בשם רבי לעזר. אפילו במקום שרוב כשירין היא המחלוקת. סבר רבי יהושע. הזנות רצה אחר הפסולים. אמר רבי זעירא. מתניתא אמרה. אפילו כשירין מזנין. דתני. אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפיטרופוס על עריות.
