תלמוד ירושלמי כתובות פרק ג הלכה ב
משנה: ואילו שאין להן קנס. הבא על הגיורת ועל השבויה ועל השפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד. רבי יהודה אומר. שבויה שניפדית הרי היא בקדושתה אף על פי שהיא גדולה. הלכה: אילו שאין להן קנס כול׳. אמר רבי יוחנן. לא ריבה אותה רבי יהודה אלא לקנס. תני רבי חייה. אף לכתובת מנה מאתים. רבי שמעון בן לקיש אמר. אף להאכילה תרומה. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש רבי יודה ורבי דוסא שניהן אומרים דבר אחד. דתנינן תמן. השבויה אוכלת בתרומה. דברי רבי דוסא. אתא רבי חנינה בשם רבי שמעון בן לקיש הלכה כרבי דוסא.
