תלמוד ירושלמי כתובות פרק ה הלכה יא

משנה: נותנין לה מעה כסף לצרכיה ואוכלת עמו לילי שבת. ואם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה. ומה היא עושה לו. משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל. או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל. ואם היתה מיניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. במה דברים אמורים. בעני שבישראל. אבל במכובד שבישראל הכל לפי כבודו. הלכה: נותן לה מעה כסף לצרכיה והיא אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת כול׳. דברים אמורים לשון נקי. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. אכילה ממש. על דעתיה דרב אוכלת משלו. על דעתיה דרבי יוחנן אוכלת משלה. יין אין לה שאין ענייות ישראל שותות יין. ועשירות שותות. והתני. מעשה במרתא בת בייתוס שפסקו לה חכמים סאתיים יין בכל יום. ובית דין פוסקין יין. אמר רבי חייה בר אדא. על שום זנות יין ותירוש יקח לב. והא תנינן. אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה. מהו מוסיף. רבי יהושע בן לוי אמר. יין שהוא מרבה את החלב. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. אף לתבשילה פסקו. אף על פי כן קיללה אותן ואמרה להן. כך תתנו לבנותיכם. אמר רבי אחא. וענינו אחריה אמן. אמר רבי אלעזר בר צדוק. אראה בנחמה אם לא ראיתיה מלקטת שעורים מבין טלפי סוסים בעכו. וקראתי עליה הפסוק הזה הרכה בך והענוגה וגו׳. אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעיקבי הצאן וגו׳. והתני מעשה במרים בתו שלשמעון בן גוריון שפסקו לה חכמים בחמש מאות דינר קופה בשמים בכל יום ולא היתה אלא שומרת יבם. אף על פי כן קיללה אותן ואמרה להן. כך תתנו לבנתיכם. אמר רבי אחא. וענינו אחריה אמן. אמר רבי אלעזר בר צדוק. אראה בנחמה אם לא ראיתיה קשורה בשערה בזנב הסוס בעכו וקראתי עליה הפסוק הזה הרכה בך והענוגה כול׳.