תלמוד ירושלמי כתובות פרק ו הלכה א

משנה: מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה. וירושתה הוא אוכל פירות בחייה. בושתה ופגמה שלה. רבי יהודה בן בתירה אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו אחד ובזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה אחד. שלו ינתן מיד ושלה ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות. הלכה: מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה כול׳. רבי חזקיה בשם רבי אימי. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. חד אמר. דברי הכל. וחרנא אמר. במחלוקת. ולא ידענא מאן אמר דא ומאן אמר דא. מסתברא דרבי שמעון בן לקיש הוא דו אמר. במחלוקת. דו פתר לה במעלה לה מזונות. ואינו נותן לה מעה כסף לצרכיה. ותנינן. ואם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה. מעשה ידיים שהן כמציאה. אתא רבי יעקב בר אימי בשם רבי שמעון בן לקיש. דברי הכל היא. הוויי דעוון דעוון אית לרבי שמעון בן לקיש. למי נצרכה. לרבי מאיר. אף על גב דלרבי מאיר עביד יד העבד כיד רבו זכת האשה זכה בעלה. מודה שאין עליה אלא אוכלת פירות בלבד. תמן תנינן. מציאת בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנענים ומציאת אשתו הרי אילו שלו. שהוא יכול לשנותן למלאכה אחרת. מה טעם אמרינן. מציאת בנו ובתו הגדולים ועבדו ושפחתו העברים הרי אילו שלהן. שאינו יכול לשנותן למלאכה אחרת. התיבון. הרי אשתו אינו יכול לשנותה למלאכה אחרת ואת אמר. מציאתה שלו. אמר רבי יוחנן. טעם אחר יש באשה. מהו טעם אחר באשה. אמר רבי חגיי. מפני קטטה. רבי יוסי לא אמר כן. אלא שלא תהא מברחת משלבעלה ואומרת. מציאה מצאתי. הגע עצמך שנתן לה אחר מתנה. קול יוצא למתנה ואין קול יוצא למציאה. הגע עצמך שמצאה בעדים. זו מפני זו. אמר רבי יוחנן. בשאין טפולין לאביהן. אבל אם היו טפולין לאביהן מציאתן שלו. הורי רבי יצחק בהן דמשביק אינתתיה ולא ממרק לה פורנה. שהוא מעלה לה מזונות עד שעה שהוא ממרקה. רבי רדיפה רבי אחא בשם רבי בון בר כהנא. דלא מחסר לה. בסתר למה נוטל. מפני צערו שמצטער עמה.