תלמוד ירושלמי כתובות פרק ו הלכה ב
משנה: הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן. הלכה: הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו כול׳. ולא דברים שהן קונין באמירה הן. תני בר קפרא. פוסק לשם כתובה על מנת לבנים. וכיני. הפוסק מעות לבתו קטנה כופין אותו ליתן. הא לגדולה לא. אמר רבי אבון. כופין אותו ליתן גט.
