תלמוד ירושלמי כתובות פרק ז הלכה ד
משנה: המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהן עמה בעיר חדש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה. ובזמן שהן בעיר אחרת רגל אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה. הלכה: המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה כול׳. אמר רבי זעירא. תני תמן. הדירה שלא תרחצי במרחץ. בכרכים שבת אחת ובכפרים שתי שבתות. שלא תנעלי מנעל. בכפרים שלשה חדשים ובכרכים מעת לעת. רבי יוחנן אמר. ברגל רדופין שנו. אי זהו רגל הרדופין. אמר רבי יוסי בירבי בון. זה רגל ראשון שאביה רודפה לבית בעלה.
