תלמוד ירושלמי כתובות פרק ז הלכה ה

משנה: המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל בפניה. ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי. אם אמר לה שתאמרי לפלוני מה שאמרתי לך או שתהיי ממלאה ומערה לאשפות יוציא ויתן כתובה. הלכה: המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל כול׳. הדירה שלא להשאיל נפה וכברה. יוציא ויתן כתובה. מפני שהוא משיאה שם רע בשכינותיה. וכן היא שנדרה שלא להשאיל נפה וכברה תצא שלא בכתובה. מפני שהיא משיאתו שם רע על שכיניו. הדירה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה. שלמחר מתה מוטל לפניה ואין ברייה משגחת עליה. וכן היא שנדרה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה תצא שלא בכתובה. שלמחר מתו מוטל לפניו ואין ברייה משגחת עליו. רבי מאיר אומר משום רבי עקיבה רבו. טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו. מה תלמוד לומר והחי יתן אל לבו. אלא עבד דיעבדון ספוד דיספדון קבור דיקברון לוויי דילוון. אם היה טוען משום דבר אחר רשאי. משום שם רע. אמר לה על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי. ביחיד. או שאמרתי לך. ביחיד. או שתהא ממלא ומערה לאשפות יוציא ויתן כתובה. תמן אמרין. כגון מעשה ער. ורבנין דהכא אמרין. דברים שלבטלה.