תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק א הלכה ח

משנה: ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכלב. ומסרגין את המיטות רבי יוסי אומר אף ממתחין: הלכה: דבית רבי יניי אמרו. כדרכו ממלא את המחט. מכלב אחת אחת. רבי יוחנן אמר. כדרכו אחת אחת. מכלב מפסיע. מתניתה מסייעא לרבי יוחנן. הרוצענין מכלבין במועד. אין תימר אחת אחת. כך היא אומנותן. אלא כי נן קיימין במפסיע. אי זהו הדיוט ואי זהו אומן. אמר רבי יוסי בן חנינה. כל שהוא מזויג את האומריות זהו אומן. וכל שאינו מזויג את האומריות זה הוא הדיוט. אמר רבי סימון. בתופר כיסין כיסין היא מתניתא. ממתחין. רבי יסא אמר. איתפלגון חזקיה ורבי יוחנן. חזקיה אמר. סירוג. שתי וערב. מיתוח. או שתי או ערב. רבי יוחנן אמר. סירוג. או שתי או ערב. מיתוח. היתה רפה ממתחה. אמר רבי חייה בר בא. הכל מודין בסירוג שהוא שתי וערב. מה פליגין. במיתוח. חזקיה אמר. או שתי או ערב. רבי יוחנן אמר. אם היתה רפה ממתחה. רבי יסא הורי לשמואל בר חנינה. סירוג. שתי וערב. ולא ידעין אי כהדא דחזקיה ואין כהדא דרבי חייה בר בא דברי הכל. אמר רבי בון בר חייה קומי רבי זעורה. מתניתא אמרה כן. סירוג. שתי וערב. דתנינן תמן. החבל מאימתי הוא חיבור למיטה. משיסרג בה שלשה בתים. אית לך מימר. שתי ולא ערב או ערב ולא שתי. מהו להעריב ולסרג. רב הושעיה אית ליה קמח וטחן חטין. רבי זעורה אמר לרבי יונה. פוק זבון לן שיחורין לדוכנה. אמר ליה. אית לן פילחא דמועדא. ואיקפד עלוי.