תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק א הלכה י

משנה: עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן. שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים. הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד. כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן: הלכה: לגג שלשה ולמרפסת עשרה. שפין את הסדקין. תני רבי חייה. השף שף ברגל והמעגל מעגל ביד. מתניתא במעגילה קטנה. ומה דתני רבי חייה במעגילה גדולה. הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד. כהדא רבי מנא איתבר עוקא דסולמיה. שאל לרבי יונה אבוי ושרא ליה. אפילו כן אמר ליה. פוק חמי חד סב וסמוך עלוי. נפק ואשכח רבי בון בר כהנא. ושאל ליה ושרא ליה. וכל כבשים שהוא יכול לוכל מהן במועד כובשן. הא כבשין שאינו יכול לוכל מהן במועד לא. אמר רבי בא. הדא דת אמר בשאינן אבודין. אבל אם היה דבר אבד מותר. תני. לא יהא יוצא ומלקט עשבים ומוכרן בשוק שאין דרכו לוכל מהן במועד. אמר רב הושעיה. אם אומר את כן נמצאתה מתיר את האומנות במועד. לא כן אמר רבי בא. הדא דת אמר בשאינן אבידין. אבל אם היה דבר אבד מותר. מתניתא בשלקטן ברגל. מה דאמר רבי בא. בשלקטן מערב הרגל.