תלמוד ירושלמי מכות פרק א הלכה ה

משנה: על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת אם מתקיימת העדות בשנים למה פרט הכתוב בשלשה אלא להקיש שלשה לשנים. מה שלשה מזימין את השנים אף השנים יזמו השלשה. ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. רבי שמעון אומר מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהן זוממין אף שלשה אינן נהרגין עד שיהו שלשתן זוממין. ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. רבי עקיבה אומר לא בא השלישי אלא להחמיר עליו ולעשות דינו כיוצא באילו. אם כן ענש הכתוב לניטפל לעוברי עבירה כעוברי עבירה על אחת כמה וכמה ישלם שכר לניטפל לעושה מצוה כעושה מצוה: מה שנים נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה אף שלשה נמצא אחד מהן קרוב או פסול עדותן בטילה. ומניין אפילו מאה תלמוד לומר עדים. אמר רבי יוסי במה דברים אמורים בדיני נפשות אבל בדיני ממונות תתקיים העדות בשאר. רבי אומר אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בזמן שהיתרו בהן. אבל בזמן שלא התרו בהן מה יעשו שני אחין שראו באחד שהרג את הנפש: הלכה: אמר רבי יוסי במה דברים אמורים כול׳. יאמר דיני ממונות ואל יאמר דיני נפשות. שאילו נאמר דיני ממונות ולא נאמר דיני נפשות הייתי אומר. דיני ממונות הקלים שלשה מזממין את השנים ושנים אין מזמין את השלשה. מניין אפילו מאה. תלמוד לומר עדים. או אילו נאמר דיני נפשות ולא נאמר דיני ממונות הייתי אומר. דיני נפשות החמורין שנים מזמין את השלשה שלשה אינן מזימין את השנים. מניין אפילו הן מאה. תלמוד לומר עדים.