תלמוד ירושלמי מכות פרק ב הלכה ז
משנה: ומעלות היו שכר ללוים דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר לא היו מעלות להן שכר. וחוזר לשררה שהיה בה דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה: הלכה: [מעלות היו שכר ללוים.] תני רבי יודה אומר. למחלוקת ניתנו. רבי יוסי אומר. לבית דירה ניתנו. ותייא דרבי יוסי כרבי יודה. ודרבי מאיר כדעתיה. דתנינן. מעלות היו שכר ללויים דברי רבי (מאיר) [יהודה]. רבי (יהודה) [מאיר] אומר לא היו מעלות שכר ללוים. רבא בשם רב יודה רבי זעירא בשם מר עוקבא. אין מקדדין אלא בחבל שלחמשים אמה. רבי זירא בשם רב חסדא אומר. אין מקדדין לא בערי הלוים ולא במקום עגלה ערופה. ותייא כמאן דאמר. אלף אמה מגרש ואלפיים תחום שבת. ברם כמאן דמר. אלף מגרש ואלפיים שדות וכרמים. כלום למדו לתחום שבת לא מתחום ערי לויים. לעיקר אין מקדדין לטפילה מקדדין. ומניין שלא יהו קוברין בערי הלוים. רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה. ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם. לחיים ניתנו ולא לקבורה ניתנו.
