תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק א הלכה ב

משנה: הלוקח בהמה לזבחי שלמים וחיה לבשר התאוה יצא העור לחולין אף על פי שהעור מרובה על הבשר. כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות יצא קנקן לחולין. האגוזים והשקדים יצאו קליפיהן לחולין. התמד עד שלא החמיץ אינו נלקח בכסף מעשר ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר. הלוקח חיה לזבחי שלמים ובהמה לבשר התאוה לא יצא העור לחולין. כדי יין פתוחות או סתומות מקום שדרכן לימכר פתוחות לא יצא קנקן לחולין. סלי תאינים וסלי ענבים עם הכלי לא יצאו דמי הכלי לחולין. הלכה: תני בן בגבג אומר ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך. תני לוקח הוא אדם פרה מפני עורה וצאן מפני גיזתה ויין מפני קנקנו. אמר רבי זעירא הדא דתימא בשהיה המוכר הדיוט. אבל אם היה המוכר אומן נעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. אמר רבי זעירה מתניתא אמרה כן כדי יין סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות יצא קנקן לחולין. אמר רבי מנא ומנה כמה דתימר תמן אם היה המוכר אומן נעשה כמוכר זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. ודכוותה אם היה הלוקח אומן נעשה כלוקח זה בפני עצמו וזה בפני עצמו. חותל שלתמרים פטולייא שלתמרים יצאו לחולין. קופות שלתמרים אית תניי תני יצאו ואית תניי תני לא יצאו. אמר רב חסדא מאן דאמר יצאו דרוסות. ומאן דאמר לא יצאו בשאינן דרוסות. התמד עד שלא החמיץ אינו נקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ נקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה. מתניתין דרבי יודה דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור. רבי יודה מחייב. אמר רבי אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר וזימנין אמר לה בשם רבי יוסי בירבי חנינא. והוא שהחמיץ. אמר רבי יוסי דברי הכל היא שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר. אמר רבי לעזר לא קנה מעשר. אמר רבי יוסי בקדמייתא הוינן מרין הלוקח בהמה לבשר תאוה על כורחו נתפס השם לשלמים ולא הוינן אמרין כלום מן הדא דאמר רבי לעזר לא קנה מעשר. רבי יוסי בשם רבי יוחנן בהמת מעשר שיני בירושלם כרבי מאיר פטורה מן הבכורה כרבי יהודה חייבת בבכורה. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא ילדה בכור אימוריו מהו שיקרבו לגבי מזבח. ולא חל מעשר שיני על אימוריו ולא נמצא מבריחו מן האכילה. אמר ליה וכי הלוקח בשר בהמה לבשר תאוה לא חל מעשר שיני על אימוריה ולא נמצא מבריחה מן האכילה. אמר ליה בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר. אמר רבי יוסי ואנן לא הוינן אמרין כן. אלא לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד. מה נפקה מביניהון וולדה בכור והקדשה שלמים. מאן דאמר לא התירה התורה לקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד קריבה. מאן דאמר בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר אינה קריבה. אמר רבי יוסי הא כל אילין מילייא אנן מרין ומתניתא מסייעא לרבי זעירא. לא יביא מחיטי מעשר שיני אלא ממעות מעשר שיני. מה בין חטים ומה בין מעות. אלא בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר. אמר רבי חיננא קומי רבי מנא ויביא מן החיטים התרומה לכהן והשאר לבעלין מפני מה אינו מביא. אמר ליה הגע עצמך שנשפך הדם לא נפסל הלחם. אמר רבי יוחנן גזרו על נקיבה בעלת מום מפני וולדה. גזרו על זכר בעל מום מפני נקיבה בעלת מום. ואמרין בשם רבי יוחנן אפילו תמימה גזירה. בראשונה היו אומרים לוקחין בהמה לבשר תאוה והיו מבריחין אותו מעל גבי המזבח. חזרו לומר לא יקחו אפילו חיה אפילו עופות כהדא דתני אחד שביעית ואחד מעשר שיני מחליפין אותו על נקיבה בעלת מום ועל שאר בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים אין מחללין אלא על השחוטין בלבד. רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק גזרו אותן שלא ירעו אותן עדרים עדרים. קם רבי ירמיה עם רבי זעירא אמר ליה עד כדון רבי שמואל בר רב יצחק קיים ואתון תליין ביה מרטוטיכין. והאמר בשם רבי יוחנן אפילו תמימה גזירה. דילמא דלא איתאמרת אלא על השביעית. אשכח תני על השביעית.