תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק א הלכה ג

משנה: הלוקח מים ומלח ופירות המחוברים לקרקע או פירות שאינן יכולין להגיע לירושלם לא קנה מעשר. הלוקח פירות שוגג יחזרו דמים למקומן. מזיד יעלה ויאכלו במקום ואם אין מקדש ירקבו. הלוקח בהמה שוגג יחזרו דמיה למקומה. מזיד תעלה ותאכל במקום ואם אין מקדש תיקבר על ידי עורה. אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמיאה מדמי מעשר שני ואם לקח יאכל כנגדן. אין מביאין קיני זבין וקיני זבות וקיני יולדות מדמי מעשר שני ואם מביא יאכל כנגדן. זה הכלל כל שהוא חוץ לאכילה ולשתייה ולסיכה מדמי מעשר שני יאכל כנגדו. הלכה: תמן תנינן אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמיאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדו. וכא את אמר הכין. רבי יונה אמר איתפלגון רבי חייה בר יוסף ושמואל. חד אמר כאן דרך מכירה כאן דרך חילול. וחרנה אמר כאן בשהמוכר קיים. וכאן שהלך לו המוכר. ולא ידענא מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דאמר רבי יוסי בשם שמואל נקנה המקח. הרי הוא דאמר כאן דרך מכירה וכאן דרך חילול. מתניתין דרבי עקיבה דלא כרבי ישמעאל. רבי ישמעאל דרש ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל. בבקר ובצאן ביין ובשכר פרט. ובכל אשר תאוה נפשך הרי כלל אחר. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט. לומר לך מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ. אף אין לי אלא דבר שהוא וולד וולדות הארץ. רבי עקיבה מפרש מה הפרט מפורש דבר שהוא פרי וולד פירי ומכשירי פרי. אף אין לי אלא דבר שהוא פרי וולד פרי ומכשירי פרי. מה נפיק מן ביניהון דגין וחגבין כמהין ופטריות. כרבי עקיבה ניקחין בכסף מעשר. אמר רבי חגיי מתניתא אמרה כן שאין מחללין מעות על הפירות בריחוק מקום. אמרה קומיה רבי אבינא וקלסיה. אמרה קומי רבי ירמיה וקנתריה. והתנינן מעות בירושלם ופירות במדינה. שנייא היא שהיה במקום אחד. כד נפק רבי חגיי אשכח תני מעות ופירות בירושלם מעות ופירות במדינה. אמר אין הוה שמיע רבי ירמיה הדא מילתא יאות קנטרי. בעא מחזיר ביה. אמר ליה רבי זעירא לא תחזור בך. דאמר רבי לעזר דרבי מאיר ורבנין בדמאי הא בודאי לא. מן דאמר רבי לעזר דרבי מאיר היא הדא אמרה הוא דמאי הוא ודאי. רבי זבידא הוה יתיב מתני לבריה. הרוצה לחלל מעות על הפירות בזמן הזה בין אילו בין אילו קדשו כדברי בית שמי. בית הלל אומרים מעות כמות שהן ופירות כמות שהן. עבר רבי קריספא אמר ליה לא תנייתה כן אלא פירות על המעות. הא מעות על הפירות דברי הכל לא קדשו. והתנינן אין מקדש ירקבו. תיפתר שהקדישן בשעת המקדש וחרב המקדש. תני בן ביבי ונתת את הכסף בריחוק מקום אתה פודהו. בקירוב מקום אין את פודהו. ונתת הכסף בקירוב מקום אתה מחללו ואי את מחללו בריחוק מקום. רבי יוסי בשם שמואל נקנה המקח. רבי יוסי בן חנינה כיפורה. אמר רבי הילא מן מה דתנינן יאכל כנגדן הדא אמרה קדשו. אמר רבי יוסי מכיון שמשך נקנה המקח מיכן ואילך מקח אחד הוא. אמר רבי יודן צריך לחזור ולהקדישו. שהוא סבור לומר שמא קידשו ולא קידשו.