תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ג הלכה ב

משנה: אין לוקחין תרומה בכסף מעשר מפני שהוא ממעט באכילתו. ורבי שמעון מתיר. אמר להן רבי שמעון אם היקל בזבחי שלמים שהוא מביאן לידי פיגול ונותר וטמא לא יקל בתרומה. אמרו לו מה לא היקל בזבחי שלמים שכן מותרין לזרים נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים. הלכה: תני שלא יבוא לידי פסול. מהו לידי פסול. אמר רבי יונה שנפסל בטבול יום. לאוכלו אין את יכול שהוא טמא דבר תורה. אין את יכול שהוא טהור דבר תורה. הוי שלא יבוא לידי פסול. מהו ממעט באכילתו תרומה אסורה לזרים. מעשר שיני מותר לזרים. תרומה אסורה בטבול יום. מעשר שיני מותר בטבול יום. וכשם שהוא ממעט באכילתו כך הוא ממעט באכילתה. תרומה מותרת לאונן מעשר שיני אסור לאונן. תרומה אינה טעונה מחיצה. מעשר שיני טעון מחיצה. אשכח תני מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה. תני אין לוקחין שביעית בכסף מעשר. אמר רבי יוסי במחלוקת. אמר רבי יונה דברי הכל היא. אוכלי תרומה זריזין הן. התיב רבי חנניה קומי רבי מנא והא תנינן נתערבו בבכורות רבי שמעון אומר אם חבורת כהנים יאכלו. ותני עלה יאכלו כחמור שבהן. אמר ליה אוכלי פסחים בשעתן זריזין הן כאוכלי תרומה. תדע לך שהוא כן דתנינן אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו. ותנינן משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה. רבי יהושע בן לוי אומר אין מוסיפין חומש אלא על תחילת הקדישות. אמר רבי לעזר ותני כן אם בבהמה הטמאה ופדה בערכך מה בהמה טמיאה מיוחדת שהיא תחילת הקדש מוסיף חומש. אף כל שהוא תחילת הקדש מוסיף חומש. רבי שמואל בר חייה בר יהודה בשם רבי חנינה שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין מוסיף חומש. רבי שמואל בר חייה בר יהודה בשם רבי חנינה שלמים שלקחן מדמי פסח הוממו ופדיין מוסיף חומש. אמר רבי יודן חדא צורכה וחדא לא צורכה. אמר רבי מנא פסח צורכה שלמים לא צורכה. שלא תאמר הואיל ופסח משתנה לשם שלמים כהקדש אחד הוא אינו מוסיף חומש. אמר רבי הונא טעמא דרבי שמעון דו אמר אין הפסח עושה תמורה ושונה. הימר בו עודהו פסח. מימר בו עודהו שלמים. אמר ליה רבי מנא ולא דמויי הוה רבי מדמה לה. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן שלמים שלקחן בכסף מעשר הוממו ופדיין עוד אינן חוזרין לכמות שהיו להיעשות שיני. רבי זעירא רבי הילא תריהון בשם רבי יוסי בן חנינה. חד אמר שלמים שלקחן בכסף מעשר פקעה מהן קדושת מעשר. תרומה שלקחה בכסף מעשר לא פקעה ממנה [קדושת] מעשר. משנה שוברת. משיבין דבר שפקעה ממנו קדושת מעשר על דבר שלא פקעה ממנו קדושת מעשר. וחרנה אמר לית הדא אמרה משיבין דבר שפקעה ממנו קדושתו על דבר שלא פקעה ממנו קדושתו שהוא אומר לו (אבד עלי) טבילה אחת.