תלמוד ירושלמי מעשרות פרק א הלכה ב

משנה: מאימתי הפירות חייבין במעשרות תאינים משיבחילו. והענבים והבאושין משהבאישו. האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו. הרימונים משימסו. התמרים משיטילו שאור. הפרסיקין משיטילו גידין. והאגוזים משיעשו מגורה. רבי יהודה אומר האגוזים והשקידים משיעשו קליפה. החרובין משינקידו וכל השחורים משינקידו. והאגסים והקרוסטומלין והפרישין והחזררין משיקריחו וכל הלבנים משיקרחו. התלתן כדי שתצמח. התבואה והזיתים משיכניסו שליש. הלכה: ביחילו רבי חייה בר ווא אמר חיתה. כמה דתימר וגם נפשם בחלה בי. רבי אבא בר יעקב משם רבי יוחנן משיאדימו פניהם. וכל התאנים פיהם מאדימות. רבי תנחום בר מריון בשם רבי יוחנן לוקח אחת ומניח. אם בשלה בתוך כדי מעת לעת חייבות ואם לאו פטורות. פיסקא. הענבים והבאושין משהבאישו. רבי זעירא בשם רבי יסא משיקראו באישה. רבי אייבו בר נגרי רבי תנחום בר עילאי בשם רבי נחום בר סימאי והוא שתהא חרצנה שלהן נראית מבחוץ. אמר רבי יוחנן רכיב הוינא על כיתפי דסבי ושמעית קליה דרבי שמעון בן אלעזר יתיב מתני. מכניסין במעי מלפפון ואין מכניסין במעי אבטיח. מה בין מיעי מלפפון למעי אבטיח. אמר רבי שמעון בר ברסנא מעי מלפפון לאכילה. מעי אבטיח לזריעה. אם אומר את כן נמצאת מכבד את הקרקע בשבת. פיסקא. כל האדומין משיאדימו. מיישא תני רימון שניקרה בו אפילו פרידה אחת כולה חיבור למעשר. אשכול שבישל בו אפילו גרגר יחידי כולו חיבור למעשרות. אמר רבי חנינה פשטו הוא לן כל אותה הגפן כל אותו המין. חזרו ופשטו לו כל אותה הרוח. רבי יוסי בירבי בון אומר כל אותו הכרם. היה כרם קטן ועשאו גדול. גדול ועשאו קטן אחד ועשאו שנים שנים ועשאו אחד. שמואל אמר דלעת שניקרה בבית אביה כל אותה הגומא אסורה. אף במכבדות תמרה כן. אמר רבי יוסי שאל יונתן בן חרשא איש גיניסר את רבן גמליאל וחכמים ביבנה. ניקורי רטב באביהן מה הן. אמרו לו כל אותו הדקל אסור. אמר רבי יוסי לכן צריכה בשניקרו כולן. שלא תאמר הואיל ואין דרך הנחש לעשות כן. אני אומר ענן של ציפורים שכן עליהן וניקרו. רבי יונה בשם רבי שמעון חסידא ניקורי רטב באביהן אסור והרבים נהגו בהן היתר ואינן ניזוקין. פיסקא. הרימונים משימסו. רבי זעירא בשם רבי יסא משיתמעך האוכל תחת ידיו. רבי יודה בר פזי בשם רבי יהושע בר לוי משיכניסו מחצה. רבי יונה בעי דילמא מן רבנין דאגדתא הוא שמע לה. אחינו המסו את לבבינו. פלגון לבבינו. התמרים משיטילו שאור. רבי חייה בר ווא אמר משתימלא החרץ. רבי יונה בעי מה נן קיימין אם בשיתמלא החרץ נובלת היא. אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשילה היא כל צורכה. רבנן דקיסרין אמרי ויהיו יפות לאכילה. הפרסיקין משיטילו גידים. רבי זעירא בשם איסי משיטילו גידין אדומין. האגוזים והשקדים משיעשו מגורה. רבי יודה אומר האגוזים והשקידים משיעשו קליפה. אמרו בקליפה התחתונה שהיא סמוכה לאוכל. מודין חכמים לרבי יודה באלצרין ובאפיסטקין ובאיצטרובילין משיעשו קליפה. תני רבי חיננא בר פפא חרובין שילשולן הוא חנטן. וכל השחורין כגון עינבי הדס ועינבי סנה משינקידו. תני רבי חיננא בר פפא משיעשו נקודות נקודות שחורות. הפרישין איספרגלין ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן שהוא פריש לקדירה אלא זה בלבד. פיסקא א. וכל הלבנים. כגון אילין מרפייתה. משיקריחו. רבי חיננא בר פפא אמר משיעשו קרחות קרחות לבנות. תני רבי שמעון בן יוחי משיזחילו מים. אתא עובדא קומי רבי חנינה ובעא למיעבד כרבי חיננא בר פפא. חזר ואמר וכי מחמת האוכל הן מקריחות. לא מחמת התולעת שיש בהן. פיסקא ב. התלתן משתצמח. כיני מתניתא כדי שתזרע ותצמח. כיצד הוא בודק. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן נוטל מלא קומצו ונותן לתוך הספל של מים אם שקע רובה חייבת. ואם לאו פטורה. רבי יונה בעי מעתה מה ששיקע יהא חייב. ומה שלא שיקע יהא פטור. אלא ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. אמר רבי יוסי בירבי בון וכיני ברוב כל פרידה ופרידה איתאמרת. אמר רבי זעירא כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך. דבר שהוא נזרע ומצמיח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח. רבי חיננא בשם רבי זיתים וענבים שלא הביאו שליש אף המשקין היוצאין מהן. להכשיר אין מכשירין. רבי חייה בשם רבי חנינה זיתים מאימתי חייבות במעשרות משיבכר צמייא קייטא. לא ביכר צמייא קייטא. משביכירו בנות שבע. לא ביכירו בנות שבע. משיורו מרויות שנייה שבמוקצה. רבי לעזר בירבי יוסי בשם רבי תנחום בר חייה משיבכרו בנות שבע לבנות. אמר רבי יוסי בירבי בון ובלבד בנות שבע שבאותו מקום.