תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ד הלכה ג
משנה: המקלף בשעורים מקלף אחת אחת ואוכל. ואם קילף ונתן לתוך ידו חייב. המולל מלילות של חיטים מנפיח על יד על יד ואוכל. ואם ניפח ונתן לתוך חיקו חייב. הלכה: אמר רבי זעירא יכיל אנא מקלף תרתיי תרתיי. ותני כן בשעורין שנים פטור שלש חייב. בחיטין שלש פטור ארבע חייב. הונא בר חיננא ורב תחליפא בר אימי הוון יתיבין קומי רבי לעזר. אמר רבי יונה אין כולהן בר אימי ההן בר רב אימי אין כולהן בר רב אימי והויין ליה עד קישרי אצבעתיה והוון סבין מיניה והפך אפוי לכותלא וחוי לון מלא שיעלון. ותני כן ובלבד שלא ינפה לא בקנון ולא בתמחוי. ולעניין שבת עד כגרוגרת. רבי חייה בר אדא בעון קומי רבי מנא הכא את אמר בשעורים שתים פטור שלש חייב. וכא את אמר הכין. אמר ליה שנייא היא. הכא את אמר שהוא מחזיר את המותר. ותני כן במה דברים אמורים בזמן שאינו סמוך לגורן. אבל אם היה סמוך לגורן אפילו יותר מיכן מותר מפני שהוא מחזיר את המותר.
