תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ד הלכה ב

משנה: תינוקות שטמנו תאינים לשבת ושכח לעשרן לא יאכלו מוצאי שבת עד שיעשרו. כלכלת שבת בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין. רבי יהודה אומר אף הלוקט כלכלה לשלח לחבירו לא יאכל עד שיעשר. הנוטל זיתין מן המעטן טובל אחד אחד במלח ואוכל. אם מלח ונתן לפניו חייב. רבי ליעזר אומר מן המעטן הטהור חייב ומן הטמא פטור מפני שהוא מחזיר את המותר. שותין על הגת בין על החמין בין על הצונין ופטור דברי רבי מאיר. רבי אלעזר בי רבי צדוק מחייב. וחכמים אומרים על החמין חייב ועל הצונין פטור. הלכה: רב המנונא אמר תינוק שחיפה כלכלה לשוק נטבלה. מקום שמחשבתו של גדול מתקיימת שם מעשיו של קטן מתקיימין. רבי זעירא בעי כלום מחשבתו של גדול מתקיימת עד שיפתח לשוק. ודכוותה אין מעשיו של קטן מתקיימין עד שיפתח לשוק. מתניתא פליגא על רב המנונא תינוקות שטמנו תאינים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו למוצאי שבת עד שיתעשרו. רבי זעירא בשם רב המנונא תיפתר בשלקטום עם דמדומי חמה והוכיח מעשה שלהן על מחשבתן. לית הדא פליגא על דרבי יוחנן דרבי יוחנן אמר השבת טובלת מפני שלקטום לשבת. הא אם לקטום שלא לשבת לא. רבי יונה בשם רב המנונא אפילו לקטום לשבת אוכל מהן עראי לערב שבת. אפילו על דרבי שמעון בן לקיש לית היא פליגא. ולא תינוקות אינון. ואפילו לקטום לשבת כמי שלקטום שלא לשבת. רבי יוסי בשם רבי הילא תיפתר שלקטום עם דמדומי חמה והוכיח מעשה שלהן על מחשבתם. רבי לעזר בשם רבי הושעיא בכלכלה של תאינים היא מתניתא. דבי רבי ינאי אמרי אפילו נצרה. רבי לעזר בן אנטיגנס בשם רבי לעזר בירבי ינאי תיפתר בתאינה המיוחדת לשבת. דלמא רבי חייה רבי אימי רבי איסי הוון יתבין. עבר חד טעין כלכלה דתאינים אמר ליה ליזבון אמר ליה כלכלת שבת אינה מזבנה. רבי חייה בשם רבי יוחנן לא אמר רבי יהודה אלא בכלכלת שבת. אי אומר רבי יהודה בליקט כלכלה לשלחה לחבירו שהוא מקפיד עליה ככלכלת שבת. לית הדא פליגא על רב. דרב אמר הוא אסור לוכל. פתר לה בעושה מעטן בשדה וקשיא אם מלח טובלת למה לי צירוף אם צירוף למה לי מלח. אלא על ידי זה ועל ידי זה. מה נן קיימין אם בשיש שני מעטינין דברי הכל אסור. אם בשאין לו אלא מעטן אחד דברי הכל מותר. אלא כי נן קיימין בשיש לו מעטן טהור ולחבירו מעטן טמא. אמר רבי ליעזר אדם מחזיר על מעטין חברו ורבנין אמרין אין אדם מחזר למעטינו של חבירו. אמר רבי יוחנן על החמין חייב שהוא קבע על הצונין פטור שהוא עראי יכול הוא מחזרתיה. דאמר רבי יוסי בשם רבי זעירא רבי יונה ורבי זעירא בשם רבי לעזר אם במה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו בדבר שלא נגמרה מלאכתו.