תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ה הלכה ג

משנה: המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור. רבי יהודה מחייב. מצא יותר על מידתו מוציא עליו ממקום אחר לפי חשבון. חוררי הנמלים שלנו בצד הערימה מחייבת הרי אילו חייבין שידוע שמדבר גמור היו גוררים כל הלילה. שום בעל בכי ובצל של רכפא וגריסין הקליקים ועדשים המצריות. רבי מאיר אומר אף הקריקם. רבי יוסי אומר אף הקרטנים פטורין מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית. זרע לוף העליון זרע כרישין זרע בצלים זרע לפת וצנונות ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין פטורין מן המעשרות ונלקחין מכל אדם בשביעית שאף על פי שאביהן תרומה הרי אילו יאכלו. הלכה: אמר רבי אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר. זימנין אמר לה בשם רבי יוסי בירבי חנינא. והוא שהחמיץ. תמן תנינן התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה. משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה. מתניתין דרבי יודה דתנינן תמן המתמד ונתן מים במידה ומצא כדי מידתו פטור. רבי יודה מחייב. אמר רבי אבהו זימנין אמר לה בשם רבי לעזר. וזימנין אמר לה בשם רבי יוסי בירבי חנינה. והוא שהחמיץ. אמר רבי יוסי דברי הכל היא שכן אפילו מי מלח ניקחין בכסף מעשר. מהו מוציא מעשרות. הא תרומה לא. שהתורם בלבו על הקיטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן. הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר נטבל. ורבי שמעון בן לקיש אמר לא נטבל. מתיב רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש והא תנינן וכן נשים שנתנו לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה. ואם בשל כולהן כשיעור. אמר ליה שכן העושה עיסה על מנת לחלקה עיסה פטורה מן החלה. והתנינן נחתום שעשה שאור לחלק חייב בחלה. אמר לו לא תתיביני נחתום. נחתום לא בדעתו הדבר תלוי בדעת הלקוחות הדבר תלוי שמא ימצא לקוחות ויטבול מיד. אמר ליה והא תני חוררי נמלים שלנו בצד ערימה החייבת הרי אילו חייבין. הא בצד ערימה פטורה פטורין. אמר רבי יונה אמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן משום ייאוש. שמואל בר אבא אמר והן שגיררו ראשי שיבלין. מתיב רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן והתנינן הקדישן עד שלא נגמרו וגמרן הגיזבר ואחר כך פדיין פטורין. הרי גיזבר כאחר הוא ואת אמר מה שעשה עשוי. אמר ליה תיפתר כמאן דאמר גזבר כבעלין ודלא כרבי יוסי דרבי יוסי אמר הוא גיזבר הוא אחר. רבי חנניה חברון דרבנין בעי ואפילו יש בכולהן כשיעור יעשה כדבר שלא נגמרה מלאכתו ויהא פטור דאמר רבי יוסי בשם רבי זעירא [רבי יונה רבי זעירא] בשם רבי לעזר אף במה שבלגין לא נטבל מפני שהוא עתיד להחזירו בדבר שלא נגמרה מלאכתו. אי זהו שום בעל ביכי כל שאין לו אלא חור אחד מקיף את העמוד. אמר רבן שמעון בן גמליאל כל שאין לו אלא קליפה אחת. אי זהו בצל של רכפה כל שעוקצו נמעך לתוכו. רבן גמליאל אומר כל שאין לו אירס. אילו הן גריסין הקילקין אילו המרובעין. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין מרובע מששת ימי בראשית. התיב רבי ברכיה והתנינן גופה של בהרת כגריס הקילקי מרובע. אמר רבי ביסינה כל גרמא אמרה לית ליה מרובע. ולמה תנינן. דירבענה היא. והיא נגעה מלא קיטרין. והיא אביבא דפילא עגול הוא מלמטן. אית דבעי מימר לא אמר רבן שמעון בן גמליאל אלא בבריות. ותני כן מרובע באוכלין אין מרובע בבריות. אילו הן עדשים המצריות כל שגלגליהן חדין. רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שאין להן צרורות. אילו הן הקריקס. כל שעוקציהן מועטין והלקטיהן מרובין. מה דמי לה אמר רבי יוסי כגון אילין קונייתה. רבי ירמיה בעי כרכמין מהו שיהו מותרין משום ספחין. התיב רבי תנחום בר ירמיה והתנינן החשוד על השביעית אין לוקחין מהן פשתן אפילו סרוק. ופשתן לאו קיסמין הוא. אמר רבי חיננא מפני זרעה. רבי מנא אמר אם מפני זרעה והתנינן החשוד להיות מוכר תרומה לחולין אין לוקחין ממנו מים ומלח. אית לך מימר מים ומלח מפני זרעו לא משום קנס. אף הכא משום קנס. מנחם בר מכסימא אחוי דיונתן קיפא בשם רבי אמי פשתן נלקחת מכל אדם בשביעית. הדא דתימר בשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד. הא דבר בריא שהוא חשוד אסור. זוגא קריביה דרבי בא בר זבדא בשם רבי אבהו. ביקייא נלקחת מכל אדם בשביעית. אמר רבי יוסי מתניתין אמרה כן זרע לוף העליון זרע כרישין זרע בצלין זרע לפת וצנונות ושאר זירעוני גינה שאינן נאכלין. ותני עלה זרע אסטיס וזרע קוצה וזרע ביקיא הא ביקיא עצמה לא. דילמא דלא איתאמרת אלא בשאינו יודע אם חשוד הוא אם אינו חשוד. הא דבר בריא שהוא חשוד אסור. כיני מתניתא זרע הסיליון של לוף. חדא איתא הוה לה ירבוזין דתרומה גו כפתה נפלו לגינתא וצמחון. אתא עובדא קומי רבי יוחנן ושרא. אמר ליה רבי חייה בר ווא ולא מתניתא היא שאף על פי שאביהן תרומה הרי אילו יאכלו. אמר ליה בבלייא מן דגליית לך חספא אשכחת מרגניתא את אמר ולאו מתניתא היא.