תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ה הלכה ב

משנה: לא ימכור אדם את פירותיו משבאו לעונת המעשרות למי שאינו נאמן על המעשרות ולא בשביעית למי שהוא חשוד על השביעית. ואם ביכרו נוטל את הבכורות ומוכר את השאר. לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זוגיו למי שאינו נאמן על המעשרות להוציא מהן משקין ואם הוציא חייב במעשרות ופטור מן התרומה. שהתורם בלבו על הקוטעים ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן. הלוקח שדה ירק בסוריא אם עד שלא באו לעונת המעשרות חייב. ומשבאו לעונת המעשרות פטור ולוקט כדרכו והולך. רבי יהודה אומר אף ישכור פועלים וילקט. אמר רבי שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בזמן שקנה קרקע. אבל בזמן שלא קנה קרקע אף על פי שלא בא לעונת המעשרות פטור. רבי אומר אף לפי חשבון. הלכה: כיני מתניתא לא ימכור אדם את שדהו רבי שמעון מתיר מפני שהוא אומר לו הרי מכרתי את שלי צא ותבע את שלך. עבר ומכר מעשר ואוכל ואינו מעשר מה שהוא מוכר ואין אנו אחריין לרמיין. תני לא יתרום. עבר ותרם רבי ברכיה אמר יפה כוחו. רבי מנא אמר לא יפה כוחו. אותה התרומה שהוא מפריש טובלה למעשר. רבי חנינה חברון דרבנין בעי תרם אחד בששים שהוא אחד מששים ואחד על הקיטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן. אמר רבי יוסי ולא מתניתין היא. שהתורם בליבו על הקיטעין ועל הצדדין ועל מה שבתוך התבן. כלום צריכה אלא ביתר. תני שדה שהביאה שליש לפני גוי ולקחה ממנו ישראל רבי עקיבה אומר התוספת פטור. וחכמים אומרים התוספת חייב. רבי אבינא עולא ברבי ישמעאל בשם רבי לעזר אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שיני שיני עני עני. תני רבי יונתן בירבי יוסי אומר מניין לתבואה שהביאה שליש לפני ראש השנה כונסה אותה בשביעית. תלמוד לומר ואספת את תבואתה בשביעית. רבי אבינא עולא ברבי ישמעאל בשם רבי לעזר אתיא דרבי יונתן בירבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר אחר שליש הראשון את מהלך. כן רבי יונתן בן יוסי אומר אחר שליש הראשון את מהלך. אמר רבי זעירא לרבי אבונא תרתין מילין אתון אמרין ואינין פליגין הדא על הדא. הכא אתון מרין אף חכמים לא חייבו בתוספת אלא לשעבר שאם היה שיני שיני עני עני. והכא אתון מרין אתיא דרבי יונתן בירבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו. אי דאתייא דרבי יונתן בירבי יוסי בשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר אסור ספחים תורה. כן רבי יונתן בירבי יוסי אמר איסור ספחים תורה. הביאה פחות משליש לפני שביעית נכנסה שביעית אסורה משום ספחין ולא חלה עליה קדושת שביעית. שכבר היו עשבים ולא חלה עליהן קדושת שביעית. הביאה פחות משליש לפני שמינית ונכנסה שמינית מותרת משום ספחין וחלה עליהן קדושת שביעית. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש תריהון מרין מודין חכמים לרבי עקיבה כסדרן של שנים שאם היה שיני שיני עני עני. אמר רבי יוחנן הבקר והקדש בסוריא מחלוקת רבי עקיבה וחכמים. אמר רבי שמעון בן לקיש מודי רבי עקיבא לחכמים בחנט והשרשה. זרע בחורבה והביאה שליש וסיכך על גביו. על דעתיה דרבי עקיבה התוספת חייב. על דעתין דרבנין התוספת פטור. זרע בבית והעביר הסכך וסיכך על גביו. על דעתיה דרבי עקיבה התוספת פטור. על דעתין דרבנין התוספת חייב. ואף בחלה כן מחלוקת רבי עקיבה וחכמים. מה את בעי מרבי עקיבה דרבי עקיבה אמר פירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה. אין יסבור רבי עקיבה כרבי ליעזר יאות את מקשי. רבי בון בר חייה בעי קומי רבי זעירא זרע בעציץ שאינו נקוב ונקב. אמר ליה עכשיו נקב. אמר רבי אבין אתיא דרבן שמעון בן גמליאל בשיטת רבן גמליאל זקינו. דתנינן תמן ישראל שהיו אריסין לגוים בסוריא. רבי ליעזר מחייב פירותיהן למעשרות ולשביעית. ורבן גמליאל פוטר. רבי אומר לפי חשבון על ראשה.