תלמוד ירושלמי נדרים פרק ג הלכה ד

משנה: נודרין להרגים ולחרמים ולמוכסין שהיא תרומה אף על פי שאינה תרומה שהן שלבית המלך אף על פי שאינן שלהן. בית שמאי אומרים בכל נודרין חוץ מבשבועה ובית הלל אומרים אף בשבועה. בית שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר. ובית הלל אומרים אף יפתח לו. בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו. ובית הלל אומרים אף במה שאינו מדירו. כיצד אמרו לו קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין. ובית הלל אומרים אילו ואילו מותרין. הלכה: נודרין להרגים ולחרמים כול׳. להרגים בהרגה. לחרמים בשעת החרם. תני רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן. אם היה דבר שלסכנה מותר. רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן. אם היה דבר של יישוב אסור. תני. תולים בגוים ובמלכות אבל לא בישראל. שבעלי זרוע מצויין ליפול. דלא יפל ויגלגל עלוהי קדמיתא. עבר ופתח. על דבית שמי מהו. נשמעינה מן הדא. בית שמי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין. הדא אמרה. עבר ופתח על דבית שמי מותר. הוון בעיי מימר. בנדרים. הא בשבועות לא. אשכח תני. רבי ישמעאל אומר. לא תשבעו בשמי לשקר. נשבע את להרגין ולחרמין ולמוכסין.