תלמוד ירושלמי נדרים פרק ג הלכה ה

משנה: הרי נטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת יש להן פדיון. הרי נטיעות האילו קרבן עד שיקצצו טלית זו קרבן עד שתישרף אין להן פדיון. הלכה: הרי נטיעות האילו קרבן כול׳. ראה קציעות המלך ממשמשין ובאין. ראה דליקה ממשמשת ובאה ואמר. הרי נטיעות האילו קרבן אם אינן מקצצות. טלית זו קרבן אם אינה נשרפת ונקרעה. למפריען קדשו או מיכן ולבא. מה נפיק מביניהון. נהנה מהן. אין תימר. למפריען קדשו. מעל. אין תימר. מיכן ולבא. לא מעל. חזקיה אמר. פדיין חזרו לקדושתן. רבי יוחנן אמר. פדיין פדויין. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. אין לה פדיון. פתר לה. לכשיקצצו אין להן פדיון. אמר רבי יוסי. מה דאמר חזקיה בשפדיין הוא. אבל אם פדיין אחר פקעה מהן קדושתן. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אמר. פדיין פקעה מהן קדושתן. וכא הוא אמר. נישאת לאחר לא פקעו ממנה קידושין. לא צורכה דלא בשנתן לה שתי פרוטות אחת מכבר ואחת לכשיגרשנה מהו.