תלמוד ירושלמי נדרים פרק ד הלכה ו
משנה: המודר הנייה מחבירו לפני שביעית לא יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות. ובשביעית לא יורד לתוך שדהו אבל אוכל הוא מן הנוטות. נדר הימינו מאכל לפני שביעית יורד בתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות. ובשביעית יורד ואוכל. הלכה: המודר הנייה מחבירו לפני שביעית כול׳. וירד. כדאמר רבי שמעון בן יקים. שלא ישהה. רבי יוחנן פתר מתניתא. המודר הנאה מחבירו לפני שביעית אינו יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הנוטות. ובשביעית יורד לתוך שדהו ואוכל מן הפירות. ואם נדר בשביעית יורד ואוכל. רבי שמעון בן לקיש פתר מתניתא. המודר הנייה מחבירו לפני שביעית לא יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות. ואם נדר בשביעית לא יורד בתוך שדהו אבל אוכל מן הפירות. נדר ממנו מאכל לפני שביעית יורד לתוך שדהו ואינו אוכל מן הפירות. ואם נדר בשביעית יורד ואוכל. ותייא דרבי שמעון בן לקיש כרבי יוסי. דו רבי יוסי אומר. מפני שקדם נדרו להפקירו. כן רבי שמעון בן לקיש אמר. שקדם נדרו להבקירו הבקירו לנדרו. רבי יונה רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. מודה רבי יוסי בהבקר תורה שהוא מותר.
