תלמוד ירושלמי נדרים פרק ד הלכה ז
משנה: המודר הנייה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו לא ילוינו ולא ילוה ממנו ולא ימכור לו ולא יקח ממנו. אמר לו השאילני פרתך אמר לו אינה פנויה. אמר קונם שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרין. אם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין. הלכה: המודר הנייה מחבירו לא ישאילינו כול׳. באומר. קונם שדי שאיני חורש לעולם. כאומר. קונם שדי נחרשת לעולם.
