תלמוד ירושלמי נדרים פרק ה הלכה ד

משנה: הריני עליך חרם המודר אסור. הרי את עלי חרם הנודר אסור. הריני עליך ואת עלי שניהן אסורין. ושניהן מותרין בדבר שלעולי בבל ואסורין בדבר שלאותה העיר. הלכה: הריני עליך חרם כול׳. קונם שאיני נהנה לך לנשאל לו עליך. נשאל על הראשון ואינו נשאל על השיני. אית תניי תני. נשאל בין על הראשון בין על השיני. שמואל בריה דרבי יוסף בירבי בון אמר. כמאן דאמר. לאחר האיסר. ברם כמאן דאמר. לאחר הנדר. נדר שבטל מקצתו בטל כולו. הנודר מבני העיר ובא אחר וישב שם שלשים יום מותר בו. מיושבי העיר ובא אחר וישב שם שלשים יום אסור בו. קונם הנייתי על בני עירי. אינו נשאל לזקן שיש שם. הניית בני עירי עלי. נשאל לזקן שיש שם. אית תניי תני אפילו על קדמייתא נשאל. שאינו כמיפר נדרי עצמו. נדר שלרבים אין לו היתר. הנודר ברבים. אין לו היתר. המודר הנייה מחבירו בפניו לא ישאל לו אלא בפניו. שלא בפניו נשאלין לו בין בפניו בין שלא בפניו. רבי יוחנן אמר. מפני הבושה. רבי יהושע בן לוי אמר. מפני החשד. ואתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. דתני. יום הכיפורים צריך לפרוט את מעשיו. דברי רבי יודה בן בתירה. רבי עקיבה אומר. אינו צריך לפרוט את החטא. אית תניי תני. צריך לפרוט את הנדר. אית תניי תני. אינו צריך לפרוט את הנדר. חד בר נש נדר דלא מרווחא. אתא לגבי רבי יודן בר שלום. אמר ליה. ממאי אישתבעת. אמר ליה. דלא מרווחא. אמר ליה רבי יודן. וכן בר נש עביד. [אמר ליה בקביוסטא]. אמר. ברוך שבחר בתורה ובחכמים שאמרו. צריך לפרוט את הנדר.