תלמוד ירושלמי נדרים פרק ח הלכה ו
משנה: קונם יין שאיני טועם השנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה. עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר עד סוף אדר הראשון. הלכה: הדא אמרה. ניסן ראש השנה לנדרים. תשרי ראש השנה לנדרים. שלא תאמר. יעלה ראש חודש אדר תחת אלול ויהא מותר באלול. לפום כן צרך מימר אסור בה ובעיבורה. רבי אבין בשם רבי אילא. והוא שנדר ואחר כן עיברו. אבל אם עיברו ואחר כן נדר לא בדא. לעניין שכר בתים לא שנייא. זה אומר. אדר הראשון. וזה אומר. אדר השיני. יחלקו חדש העיבור. איתא חמי. לנדרים לית את חשיש ולממון את חשש. אמר רבי הילא. והן שעיברו ואחר כך השכיר. אבל השכיר ואחר כך עיברו לא בדא. ולעניין שטרות כותבין באדר הראשון ובאדר השיני. אלא שכותבין אדר השיני. תיניין. רבי יודה אומר אדר השיני כותב תי״ו ודיו.
