תלמוד ירושלמי נדרים פרק ח הלכה ז

משנה: רבי יהודה אומר אמר קונם יין שאיני טועם עד שיהא פסח אינו אסור אלא עד ליל הפסח שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין. אמר קונם בשר שאיני טועם עד הצום אינו אסור אלא עד לילי הצום שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לוכל בשר. רבי יוסי בנו אומר אמר קונם שום שאיני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום. האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אין אתה בא ונוטל לבניך כור אחד שלחיטין ושתי חביות שליין הרי זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי זהו כבודי. וכן האומר לחבירו קונם שאת נהנה לי אם אין אתה בא ונותן לבני כור אחד שלחיטין ושתי חביות שליין רבי מאיר אומר אסור עד שיתן וחכמים אומרים אף זה יכול להפר נדרו שלא על פי חכם ויאמר לו הרי אני כאילו נתקבלתי. הלכה: רבי חייה בשם רבי יוחנן. אף הראשון במחלוקת. אמר רבי זעירא. בסתם חלוקין. מה אנן קיימין. אם בשזה אמר מפני כבודו וזה אמר מפני כבודו. הכל אסור. אם בשזה אמר. מפני כבודי. וזה אמר. מפני כבודך אמרתי. דברי הכל מותר. אלא כן אנן קיימין בסתם. רבי אומר. סתמין כמאן דאמר. מפני כבודי. ורבנין אמרין. סתמין כמי שזה אמר מפני כבודי. וזה אמר. מפני כבודך אמרתי. רבי יסא בעי קומי רבי יוחנן. מתניתא דרבן שמעון בן גמליאל. דרבן שמעון בן גמליאל אמר. כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט. אמר ליה. שנייא היא הכא מפני פתיחת נדר. אמר רבי יוסי. ולא נדרים שאינן צריכין היתר חכם אנן קיימין. אמר רבי יונה. לא בלבד התולה נדרו בדבר אנן קיימין. עד כדון הוא דבעי מיתן לה. ברם ההוא דלא בעי מיתן לה יכיל הוא אמר ליה. לא בעית אלא מיבדקינך. כיון דחמיתך מצטער הרי אני כאילו נתקבלתי.