תלמוד ירושלמי נדרים פרק ט הלכה ה
משנה: פותחין לאדם בכתובת אשתו. מעשה באחד שנדר מאשתו הנייה והיתה כתובתה ארבע מאות דינרין ובאת לפני רבי עקיבה וחיבו ליתן לה כתובתה. אמר לו רבי שמונה מאות דינרין הניח אבא ונטל אחי ארבע מאות ואני ארבע מאות לא דייה שתיטול מאתים ואני מאתים. אמר לו רבי עקיבה אפילו את מוכר שער ראשך את נותן לה כתובתה. אמר לו אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר והתירו רבי עקיבה. הלכה: פותחין לאדם בכתובת אשתו כול׳. וגובין מן המטלטלין. אמר רבי בא. אף על גו דתימר. גובין מן המטלטלין. אומר לו שיתן. רבי מנישא שאל. מהו לומר ליורשין לגבות מן המשועבדין. אמר רבי אבא מרי. מתניתא אמרה כן שאין אומר להן. דתנינן תמן. אלא יינתנו ליורשין. שכולן צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה. מהו מישבעונה. תמן אמרין מן תבנא לא גבאי ומן גופיה גבאי.
