תלמוד ירושלמי נדרים פרק ט הלכה ו

משנה: פותחין בימים טובים ובשבתות. בראשונה היו אומרין אותן הימים מותרין ושאר כל הימים אסורין עד שבא רבי עקיבה ולימד שהנדר שהותר מקצתו הותר כולו. כיצד. קונם שאיני נהנה לכולכם הותר אחד מהן הותרו כולן. שאיני נהנה לזה ולזה לזה הותר הראשון הותרו כולן הותר האחרון האחרון מותר וכולן אסורין. שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן צריכין פתח לכל אחד ואחד. קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעים. אמרו לו והלא המיושן יפה למיעים הותר במיושן ולא במיושן בלבד הותר אלא בכל היין. קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב. אמרו לו והלא הכופרי יפה ללב. הותר בכופרי ולא בכופרי בלבד הותר אלא בכל הבצלים. מעשה היה והתירו רבי מאיר בכל הבצלים. הלכה: פותחין בימים טובים ובשבתות כול׳. תני. הותר ממנו ולמטה מותר. ממנו ולמעלה אסור. תני בשם רבי נתן. יש נדר שמקצתו בטל ומקצתו קיים. כיצד. נדר מן הכלכלה והיו שם בנות שבע. אמר. אילו הייתי יודע שיש שם בנות שבע לא הייתי נודר. הותר בבנות שבע. ולא בבנות שבע בלבד הותר אלא בכל הכלכלה. אבל אם אמר. אילו הייתי יודע שיש שם בנות שבע לא הייתי נודר מבנות שבע. לא הותר אלא בבנות שבע בלבד.