תלמוד ירושלמי נזיר פרק ב הלכה ד

משנה: הריני נזיר על מנת שאהא שותה ביין ומיטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן. יודע אני שיש נזירים אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור ביין ורבי שמעון מתיר. יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי מפני שאיני יכול לחיות בלא יין או מפני שאני קובר את המתים הרי זה מותר ורבי שמעון אוסר. הלכה: מתניתא דרבי מאיר. דרבי מאיר אומר. צריך לכפול תמן. דברי הכל היא. אמר לו. שמור ושמעת. מתניתא דרבי מאיר ורבי יהודה בן תימא. דתני. הרי זה גיטיך על מנת שלא תפרחי באויר. שלא תעברי את הים הגדול ברגלייך. הרי זה גט. על מנת שתפרחי באויר. על מנת שתעברי הים הגדול ברגלייך. אינו גט. רבי יהודה בן תימא אומר. גט. אמר רבי זעירא. תדע לך שעילה היה רוצה לגרשה. שתלאה בדברים שאינה יכולה לעמוד. מה טעמה דרבי יודה בן תימא. מכיון שתלאה בדברים שאינה יכולה לעמוד כמי שנתקיים התנאי בגט הוא. מתניתא דרבי שמעון. דרבי שמעון פוטר. שלא התנדב כדרך המתנדבים. ואמר רבי יהושע בן לוי. שנייא היא. ששייר תגלחת. רבי ירמיה בעי. אם בששייר תגלחת אמור דבתרה. הרי זה אסור ורבי שמעון מתיר. הרי ששייר תגלחת טומאה רבי שמעון פוטר. שנייא היא. משום פתיחת נדר. אם משום פתיחת נדר אמור דבתרה. הרי זה מותר ורבי שמעון אוסר. רבי שמעון אומר. אינו פתיחת נדר. ורבנין אמרין. פתיחת נדר הוא. למה. מפני שהוא כתולה נדרו בחיו. ניחא לשתות יין. לטמא למתים. אומנותו קובר מתים.