תלמוד ירושלמי נזיר פרק ג הלכה ז

משנה: מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו. אילו מעידין שנזר שתים ואילו מעידין שנזר חמש. בית שמאי אומרים נחלקה העדות ואין כאן נזירות. ובית הלל אומרים יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. הלכה: מי שהיו שתי כיתי עדים וכו׳. רב אמר. בכולל נחלקו. אבל בפורט כל עמא מודיי. יש בכלל חמש שתים שיהא נזיר שתים. רבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודיי. נחלקה העדות אין כאן נזירות. היי די נו כולל. היי די נו מונה. כולל. אהן אומר. תרתיי. ואהן דמר. חמש. מונה. אהן אמר. חדא תרתיי. ואהן אמר. תלת ארבע חמש. רב אמר. הכחש עדות בתוך עדות לא בטלה עדות. ורבי יוחנן אמר. הכחש עדות בתוך עדות בטלה עדות. דברי הכל מכחש עדות לאחר עדות לא בטלה. אמר רבי יוחנן כדעתיה. דמר רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק ממונה. זה אומר. מן הכיס מונה. וזה אומר. מן הצרור מונה. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שני כיתי עדים. אילו אומרים. מן הכיס מנה. ואילו אומרים. מן הצרור מנה. הכחש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. זה אומר. במקל הרגו. וזה אומר. בסייף הרגו. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה עדות. מה פליגין. כשהיו שתי כיתות עדים. אילו אומרים. במקל הרגו. ואילו אומרים. בסייף הרגו. הכחש עדות בתוך עדות בטלה העדות. וכרב לא בטלה העדות. אילו אומרים. לדרום פנה. ואילו אומרים. לצפון פנה. כל עמא מודו. הכחש עדות בתוך עדות לא בטלה עדות. חייליה דרב מן הדא. רבי יודה ורבי שמעון אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים הרי אילו ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי ליעזר בעדים. מה בין עדים מה בין צרה. לא חששו דבר צרה אצל חבירתה כלום. מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישות זו את זו עדותן בטילה. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבין. אפילו תימא כת בכת. שנייא היא דיני נפשות. דכתיב צדק צדק תרדוף. תני. לא נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבה על מי שהיו שתי כיתי עדים מעידות אותו שיהא נזיר כקל שבהן. ועל מה נחלקו. על שני עדים. שבית שמי אומרים. נחלקה העדות ואין נזירות. ובית הלל אומרים. יש בכלל חמש שתים. שיהא נזיר שתים.