תלמוד ירושלמי נזיר פרק ו הלכה י

משנה: גילח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו. גילח על החטאת שלא לשמה ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וקרבנותיו לא עלו לו. גילח על העולה ועל השלמים שלא לשמן ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו. רבי שמעון אומר אותו הזבח לא עלה לו אבל שאר הזבחים עלו לו. ואם גילח על שלשתן ונמצא אחד מהן כשר תגלחתו כשירה ויביא שאר הזבחים. הלכה: עלת לו ולתגלחתו. אין תימר. לא עלת לו ולתגלחתו. אפילו זבחייו לא עלו לו. רבי יוחנן בעי. מהו על שלמי חגיגה לגלח כרבי שמעון. ולא מתניתא היא. רבי שמעון אומר אותו הזבח לא עלה לו ושאר כל הזבחין עלו לו. ואפילו שחטן לא כשלמי נדבה הן. הדא אמרה. שהוא מגלח על שלמי נדבה כרבי שמעון. רבי יוסי בר אבון אמר. רב אדא בר אחה ורבי יוחנן. רב אדא בר אחוה צריכא ליה. ורבי יוחנן פשיטא ליה.