תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה ו
משנה: היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים. היו עליה כלי זהב וקטליות נזמים וטבעות מעבירם ממנה כדי לנוולה ואחר כך מביא חבל מצרי וקושרו ממעלה מדדיה וכל הרוצה לראות בא ורואה חוץ מעבדיה ושפחותיה מפני שליבה גס בהן. וכל הנשים מותרות לראותה שנאמר ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכינה. הלכה: היתה מכוסה בלבנים וכו׳. מתניתין בשאינן נאין לה. אבל אם היו נאין לה לא בדא. מביא חבל מצרי. ולמה חבל מצרי. אמר רבי יצחק. לפי שעשת כמעשה מצרים. רבי ירמיה בעי. חבל המצרי מעכב. כפיפה מצרית מעכבת. משל מי הן באין. ייבא כיי דאמר רבי. דרבי אמר. אמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צורכי העיר באין משירי הלישכה. והכא כן.