תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה ז

משנה: במידה שאדם מודד בה מודדין לו היא קישטה את עצמה לעבירה והמקום ניוולה. היא גילתה את עצמה לעבירה המקום גילה עליה. הירך התחילה בעבירה תחילה ואחר כך הבטן לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן. ושאר הגוף לא פלט. הלכה: במידה שאדם מודד בה מודדין לו כול׳. תני בשם רבי מאיר. במידה שאדם מודד בה מודדין לו. מאי טעמא. בסאסאה. בסאה סאה. אין לי אלא סאה. מניין לרבות תרקב וחצי תרקב וקב וחצי קב ורובע ותומן וחצי תומן ואוכלא. תלמוד לומר כי כל סאון סואן ברעש. ריבה כאן סאות הרבה. אין לי אלא דבר שהוא שלמידה. מניין לפרוטות קטנות שהן מצטרפות לחשבון מרובה. תלמוד לומר אחת לאחת למצוא חשבון. בנוהג שבעולם אדם נכשל בעבירה שחייבין עליו מיתה בידי שמים. מת שורו אבדה תרנגולתו נשברה צלוחיתו נכשל באצבעו. והחשבון מתמצה. דבר אחר. אחת מתארעה לאחת והחשבון מתמצה. וכמה הוא מיצוי חשבון. עד אחת. תני בשם רבי מאיר. כשם שיש דיעות במאכל ובמשתה כך יש דיעות באנשים. יש לך אדם זבוב נופל לתוך כוסו והוא נוטלו וזורקו ושותהו. זה כשאר כל האדם שהוא רואה את אשתו מדברת עם שכיניה ועם קרוביה. או יש לך אדם שפורח זבוב על גבי כוסו והוא נוטלו ושופכו ואינו טועמו. זה הוא חלק רע באנשים שנתן עיניו בה לגרשה. ויש לך אדם זבוב שוכן על כוסו והוא נוטלו ומניחו כמות שהוא. זה פפוס בן יהודה שנעל את הדלת בפני אשתו. אמרין ליה. נהיגין הוון אבהתך עבדין כן. יש לך אדם זבוב מת לתוך כוסו והוא נוטלו ומוצצו ושותיהו. זה הרשע שהוא רואה את אשתו לבה גס בעבדיה ליבה גס בשפחותיה והוא מצוה עליה לגרשה. שנאמר ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. הכתוב קראו אחר שאינו בן זוג שלראשון. שהוא הוציא את אשתו משום ערוה והלה נכשל בה. אם זכה הוא לשמים הרי הוא מגרשה. ואם לאו סוף שהיא קוברתו. שנאמר או כי ימות האיש האחרון. ראוי היה זה למיתה שהאשה הזאת הכניס לתוך ביתו. שמואל אמר. פורשים מן המזנה ואין פורשין מביתה. ואתייא כיי דמר רבי יוחנן. אשת איש שזינתה הוולדות לבעל. מפני שרוב בעילות מן הבעל. כתוב אחד אומר לצבות בטן ולנפיל ירך. וכתוב אחר אומר. וצבתה בטנה ונפלה יריכה. וכתוב אחר אומר. בתת יי את ירכך נופלת ואת בטנך צבה. מקרא אחד מכריע שני מקראות. אמר רבי מנא. כאן למעשה וכאן לתניין. אמר רבי אבין. ואפילו תימר. כן וכאן למעשה כאן וכאן לתנאין. לצבות בטן ולנפיל ירך. לבועל. וצבתה בטנה ונפלה יריכה. לאשה. הדעת מכרעת. ירך התחילה בעבירה תחילה ואחר כך הבטן. לפיכך תלקה הירך תחילה ואחר כך הבטן. ושאר כל הגוף לא פלט. רבי אבא בריה דרבי פפי עבד לה אפטרה. מה אם מידת הפורענות מעוטה אבר אחד לוקה ושאר כל האיברים מרגישין. מידת הטובה המרובה על אחת כמה וכמה.