תלמוד ירושלמי סוטה פרק ו הלכה ד

משנה: עד אומר ניטמאת ועד אומר לא ניטמאת. אשה אומרת ניטמאת ואשה אומרת לא ניטמאת היתה שותה. אחד אומר ניטמאת ועדים שנים אומרים לא ניטמאת היתה שותה. שנים אומרים ניטמאת ואחד אומר לא ניטמאת לא היתה שותה. הלכה: קל וחומר לעדות הראשונה מעתה כול׳. גידול בר מיניימין בשם רב. כל מקום שהכשירו עדות האשה באיש האיש מכחיש את האשה והאשה מכחשת את האיש. ניתני. עד אחד אמר. נטמית. ואשה אמרה. לא ניטמית. אשה אמרה. ניטמית. ועד אמר. לא ניטמאת. תניי דבית רבי כן. תני בשם רבי נחמיה. הולכין אחר רוב עדות. היך עבידה. שתי נשים ואשה אחת עשו אותה כשני עדים ועד אחד. הדא דתימר באשה ונשים. אבל אם היו מאה נשים ועד אחד כעד בעד אינון. רב אדא בר אחוה אמר. עד אחד נאמן לטמותה. אין עד אחד נאמן להפסידה מכתובתה. אמר רב חסדא. מה טעם אמרו. עד אחד נאמן לטמותה. מפני שרגלים לדבר. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. כאן לא היתה שותה ובעגלה ערופה היו עורפין. רב אמר. היתה שותה. מתניתא פליגא על רב. עד אחד אומר. נטמאת. ושנים אומרים. לא נטמאת. היתה שותה. הא [עד] בעד אחד לא היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות אמור סופא. שנים אומרים. ניטמאת. ועד אחד אומר. לא ניטמאת. לא היתה שותה. הא עד בעד לא היתה שותה. והיך רב אמר. היתה שותה. רבי יוחנן אמר. לא היתה שותה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן. שנים אומרים ניטמאת. ועד אמר לא ניטמאת [לא היתה] שותה. הא עד בעד (לא) היתה שותה. פתר לה בפסולי עדות. ואין בפסולי עדות אמור ראשה. עד אומר. נטמאת. ושנים אומרים לא נטמית. היתה שותה. הא עד בעד היתה שותה. היך רבי יוחנן אמר. לא היתה שותה. אמרון בשם רבי שמואל. בפסולי עדות היא מתניתא. אמרין בשם רבי שמואל. בסתירה אחרת היא מתניתא. רבי זעירא בעא קומי רבי מנא. מהו בסתירה אחרת היא מתניתא. אמר ליה. כן אמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כל ההן פירקא משקינא לה ונסתרה. נסתרה בפני שנים. אמר אחד. אני ראיתיה שניטמאת בתוך כדי סתירה. יש כאן סתירה ויש כאן טומאה. לאחר כדי סתירה. יש כאן סתירה ואין כאן טומאה. היו שלשה. אחד אומר. אני ראיתיה שניטמאת בתוך כדי סתירה. יש כאן סתירה ואין כאן טומאה. לאחר כדי סתירה. אין כאן סתירה ואין כאן טומאה. היו שלשה. אחד אומר. אני ראיתיה שלא ניטמאת בתוך כדי סתירה. מה את עבד לה. כעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה או תתקיים העדות בשאר. אמר רבי אבמרי. מכיון דאת מר. בעידות שבטלה מקצתה בטלה כולה מודה הוא הכא שתתקיים העדות בשאר. מפני שרגלים לדבר.