תלמוד ירושלמי סוטה פרק ט הלכה טז

משנה: משמת רבן יוחנן בן זכיי בטל זיו החכמה. משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות. משמת ישמעאל בן פיאבי בטל זיו הכהונה. משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא. משמת רבי מאיר בטלו מושלי משלים. משמת רבי עקיבה בטלו הדרשנים. משמת בן עזאי בטלו השקדנים. משמת בן זומא בטלו התלמידים. משמת רבי יהושע פסקה טובה מן העולם. משמת רבי אלעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים. משמת רבן גמליאל בא גוביי ורבו צרות. משמת רבי חנינה בן דוסא ורבי יוסי קיטונתא פסקה החסידות ולמא נקרא שמו יוסי בן קיטונתא שהיה תמציתן שלחסידים. רבי פינחס בן יאיר אומר משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל. על מי לנו להשען על אבינו שבשמים. רבי אליעזר הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזנא וחזנא כעמא דארעא ועמא דארעא אזלה ודלדלה ואין שואל ואין מבקש. על מי יש להשען על אבינו שבשמים. בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פרייה והיין ביוקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחת בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן יישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו. פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מה יש להשען על אבינו שבשמים. הלכה: משמת רבי אליעזר נגנז ספר החכמה. משמת רבי יהושע פסקו עצות טובות ומחשבות טובות מישראל. משמת רבי עקיבה פסקו מעיינות חכמה. משמת רבי אלעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים. משמת רבי יוסי פסקה הבינה. משמת בן עזאי פסקו השקדנים. משמת בן זומא פסקו הדרשנין. משמת רבי חנינה בן דוסא פסקו אנשי המעשה. משמת רבי יוסי חסידא ורבי יוסי קטונתא פסקו אנשי חסידות. ולמה נקרא קיטונתא שהיה תמציתן שלצדיקים ושלחסידים. משמת רבן שמעון בן גמליאל בא גוביי ורבו הצרות. משמת רבי הוכפלו הצרות. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. רבן יוחנן בן זכאי מי דמיך פקיד ואמר. פנו חצר מפני הטומאה והתקינו כסא לחזקיה מלך יהודה. רבי ליעזר תלמידיה מי דמיך פקיד ואמר. פנו חצר מפני הטומאה והתקינו כסא לרבן יוחנן בן זכאי. ואית דאמרין. מן דחמא רביה חמא. חד מן אילין דבית פזי הוון בעי מחתנתיה לניסיותיה ולא הוה מקבל. אמר. דלא יהוון בהתון. מי דמך פקיד ואמר. פנו חצר מפני הטומאה והתקינו כסא ליהושפט מלך יהודה. אמרו. יבוא זה שרץ אחר הכבוד אחר זה שברח מן הכבוד. רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי. מעשה שנכנסו זקינים לעליית בית גדיא ביריחו. ויצאת בת קול ואמרה להן. יש ביניכם שנים ראויין לרוח הקודש והלל הזקן אחד מהן. ונתנו עיניהן בשמואל הקטן. ושוב נכנסו זקינים לעלייה ביבנה ויצאת בת קול ואמרה להן. יש ביניכם שנים ראויין לרוח הקודש ושמואל הקטן אחד מהן. ונתנו עיניהן ברבי אליעזר בן הורקנוס. והיו שמיחין שהסכימה דעתן לדעת המקום.