תלמוד ירושלמי סוכה פרק ב הלכה א

משנה: הישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו. אמר רבי יהודה נוהגין היינו ישינים תחת המיטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר. אמר רבי שמעון מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המיטה. אמר רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המיטה. ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו: הלכה: הישן תחת המיטה כול׳. תמן תנינן. אבל פורס הוא על גבי נקליטי המיטה. וכא הוא אומר הכין. אמר רבי אליעזר. תמן הוא וטליתו תחת הסוכה. ברם הכא הוא (ומיטתו) [וטליתו] תחת (הסוכה) [המיטה]. מחלפה שיטתיה דרבי יודה. תמן הוא אמר. המעשה קודם לתלמוד. וכא הוא אומר הכין. סבר רבי יודה. הישן תחת המיטה כישן תחת הסוכה. כל שכן מחלפה שיטתיה דרבי יודה. דתנינן תמן. [רבי יודא אומר]. אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה. הא אם יש דיורין בעליונה התחתונה פסולה. אמר רבי יוסה. תמן יש שם חלל אחר. ברם הכא אין כאן חלל אחר. מחלפה שיטתיה דרבן גמליאל. דתני. טבי עבדו שלרבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים. וכא מיחו בידו. שלא לדחוק את החכמים. אם שלא לדחוק את החכמים ישב לו חוץ לסוכה. רוצה היה טבי עבדו שלרבן גמליאל לשמוע דברי חכמים.