תלמוד ירושלמי סוכה פרק ג הלכה ז

משנה: שעור אתרוג קטן רבי מאיר אומר כאגוז. רבי יהודה אומר כביצה. והגדול כדי שיאחוז את שניהם בידו אחת דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר אפילו אחד בשתי ידיו: הלכה: אתרוג הבוסר. רבי עקיבה אומר. אינו פרי. וחכמים אומרים. פרי. רבי אילא רבי יסא בשם רבי לעזר. אתייא דרבי שמעון כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. אתרוג בוסר אינו פרי. כן רבי שמעון אמר. אתרוג בוסר אינו פרי. אמר רבי יוסה. וכי כל שהוא כשר בלולב חייב במעשרות וכל שאינו כשר בלולב אינו חייב במעשרות. התיבון. הרי מנומר. הרי הוא גדל בדפוס. הרי הוא עשוי ככדור. הרי הוא פסול בלולב וחייב במעשרות. מסתברא רבי שמעון יודה לרבי עקיבה. רבי עקיבה לא יודי לרבי שמעון. רבי שמעון יודי לרבי עקיבה. דכתיב פרי. ואינו פרי. רבי עקיבה לא יודי לרבי שמעון. הרי מנומר. הרי גדל בדפוס. הרי הוא עשוי ככדור. הרי הוא פסול בלולב וחייב במעשרות. אנן תנינן כאגוז. אית תניי תני. עד כאגוז. מאן דאמר. כאגוז. כאגוז עצמו כשר. מאן דאמר. עד כאגוז. כאגוז עצמו פסול. אמר רבי יוסה. אילו הוה כתיב וכפות תמרים. יאות. לית כתיב אלא כפות תמרים. אפילו זה בידו אחת וזה בידו אחת. אמרו עליו על רבי עקיבה שנכנס לבית הכנסת ואתרוג על כתיפיו.