תלמוד ירושלמי סוכה פרק ג הלכה ח
משנה: אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר אפילו במשיחה. אמר רבי מאיר מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימונית של זהב. אמרו לו במינו היו אוגדין אותו מלמטה: ואיכן היו מנענעין בהודו ליי׳ תחילה וסוף ואף באנא ה׳ הושיעה נא כדברי הלל. בית שמאי אומרים אף באנא יי׳ הצליחה נא. אמר רבי עקיבה צופה הייתי ברבן גמליאל וברבי יהושע שכל העם מטרפין בלולביהן והם לא ניענעו אלא באנא יי׳ הושיעה נא בלבד. מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב כשיכנס לביתו יטול על שולחנו. אם לא נטל בשחרית יטול בין הערבים שכל היום כשר ללולב: הלכה: הא בהודו לא. להוציא. אף באנא יי׳ הצליחה נא. רב חייה בר אשי בשם רב. זה שהוא משכים לצאת לדרך נוטל לולב ומנענע. שופר ותוקע. לכשתגיע עונת קרית שמע הרי זה קורא את שמע ומתפלל. תני. צריך לנענע שלשה פעמים. רבי זעורה בעי. הכין חד והכין חד או הכין והכין חד. תמן תנינן. צריך לכסכס שלשה פעמים בין כל דבר ודבר. רבי זעורה בעי. הכין חד והכין חד או הכין והכין חד.
