תלמוד ירושלמי סוכה פרק ה הלכה ו

משנה: אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ולא מוסיפין על ארבעים ושמונה. בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעה. שלש לפתיחת שערים תשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים. ולמוספין מוסיפין עוד תשע. ובערב שבת מוסיפין עוד שש שלש להפטיר את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול. ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמונה שלש לפתיחת שערים שלש לשער העליון שלש לשער התחתון שלש למלוי המים שלש על גבי מזבח תשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים תשע למוספין שלש להפטיר את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול: הלכה: תני. אין פחות משבע ולא יותר על שש עשרה. ההן תנייא עבד תקיעה ותרועה ותקיעה חדא. וההן תנייא עביד כל חדא וחדא מינהון חדא. שתמצא אומר. שלש על כל מטה ומטה. רבי יהודה אומר. שלש על כל דגל ודגל. ותני. ותשע למעלה עשירית. הא חורי. מאן דאית ליה על גבי המזבח לית ליה למעלה עשירית. מאן דאית ליה למעלה עשירית לית ליה על גבי המזבח. אמר רבי זעורה. זאת אומרת שלא היו תוקעין אלא לניסוך המים בלבד. אין תימר למילויין. ניתני שלש למילויי המים שליום ושלש למילוי המים שלמחר. אילין אינין. והא אית לך חורנין תשע למוספי שבת. תשע למוספי ראש חודש. ותשע למוספי יום טוב שלראש השנה. אלא כמאן דאמר. יתקעו. לפנים מן המוספין יתקעו. רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא. ואפילו כמאן דאמר. יתקעו. לפנים מן המוספין יתקעו. (תקועות) [תקיעות] היו מוסיפין. לא היו מוסיפין תקיעות. רבי חייה בר בא אמר. היא נבל היא כינור. נימין יתירות בין זה לזה. אמר רבי חייה בר אבא. למה נקרא שמו נבל. שהוא מלבין כמה מיני זמר. רבי חונה בשם רב יוסף. על ידי עור שאינו עבוד ועל ידי נימין יתירות היה מלבין כמה מיני זמר. רבי שמעון בן לקיש אמר. עוגב זה ארדבלס. תני רבן שמעון בן גמליאל. לא היה ארדבליס בירושלם מפני שהוא סורח את הנעימה. חליל שלמקדש שלמשה היה ושל קנה היה. נשבר ותיקנוהו ולא היה קולו ערב כמות שהיה. חזרו ונטלוהו וחזר לכמות שהיה. צלצל שלמקדש שלמשה היה ושלנחושת היה. נשבר ותיקנוהו ולא היה מצלצל כמות שהיה. חזרו ונטלוהו וחזר לכמות שהיה. מכתשת שלמקדש שלמשה היה ושלנחושת היה. נשברה ותיקנוה ולא היתה מפטמת כמו שהיתה. חזרו ונטלוה וחזרה לכמות שהיתה. אילו שני כלים שנשתברו בביניין הראשון ולא עלתה עליהן ארוחה. עליהן הוא אומר. נחושת מרוק. נחושת ממורק. וכלי נחושת מוצהב טובה שנים חמודות כזהב. תרין אמורין. חד אמר. חד מינהון כתריי דדהב. וחורנה אמר. תריי [מינהון] כתריי דדהב. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. שילוח היה מוציא מים כאיסר. אמרו. נרחיבנו וירבו מימיו. הרחיבוהו ונתמעטו מימיו. חזרו וגדרוהו וחזר לכמות שהיה. מגריפה. רב ושמואל. חד אמר. עשרה נקבים היו בה. כל אחד ואחד היה מוציא מאה מיני זמר. וחורנה אמר. מאה נקבים היו בה. כל אחד ואחד היה מוציא עשרה מיני זמר. מדברי שניהם היתה מוציאה אלף מיני זמר. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מי קודם. רבי ירמיה סבר מימר. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מוספי ראש חודש קודמין. חייליה דרבי ירמיה מן הדא. שירו של שבת ושירו שלראש חודש שירו שלראש חודש קודם. אמר רבי יוסה. שנייא היא. דאמר רבי חייה בשם רבי יוחנן. כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חודש. כיצד הוא עושה. שוחט מוספי שבת ואומרים עליהן שירו שלראש חודש. ברם הכא. מוספי שבת ומוספי ראש חודש מוספי שבת קודמין. על שם. כל התדיר מחבירו קודם את חבירו.