תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ג הלכה ו

משנה: ואילו הן הקרובין אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו ובעל אחות אביו ובעל אחות אמו ובעל אמו וחמיו ואגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו. אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבה. אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו. וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה. היה קרוב ונתרחק הרי זה כשר. רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנו הרי זה קרוב: הלכה: אילו הן הקרובין כול׳. מכיון דתנינן אחיו מה צורכה למיתני אחי אביו. לומר בנו וחתנו של חתן. אחי אביו. מכיון דתנינן אחי אביו מה צורכה למיתני אחי אמו. לומר בנו וחתנו של חתן. אחי אמו. מכיון דתנינן בעל אחותו מה צורכה למיתני בעל אחות אביו. לומר בנו וחתנו שלחתן. בעל אחות אביו. מכיון דתנינן בעל אחות אביו. מה צורכה למיתני בעל אחות אמו. לומר בנו וחתנו שלחתן. בעל אחות אמו. והתנינן חורגו לבדו. רב אמר. אם חתן חמותו אסור בעל חורגתו לא כל שכן. תיפתר שיש לה בנים וחתנים ממנו. אגיסו. אית תניי תני. יש לו בנים וחתנים. ואית תניי תני. אין לו בנים וחתנים. מאן דמר יש לו בנים וחתנים. ממנה. ומאן דמר אין לו בנים וחתנים. ממקום אחר. רב נפק למיתרי משכין לרבי חייה רבה. עבר בחד אתר ואשכח רבי יוחנן יתיב ומקשי. תנינן. חורגו לבדו. אשת חורגו מהו. בעל חורגתו מהו. אשה כבעלה ובעל כאשתו. וקמת אשת חורגו כחורגו והבעל כאשה. רב חסדא בעי. דור שלישי מהו שיהא מותר באשת ראשון. משה מהו שיהא מותר באשת פינחס. ריש לקיש אמר. מקבלין דור שיני ודור שלישי מדוחק. רבי יוחנן אמר. אפילו מריוח. כהדא אגיסיה דרב הונא הוה ליה דין עם חד בר נש. אמר. כל מה דרב הונא אמר אנא מקבל עלי. שמע רב הונא ואמר כהדין. יודעני כשם שאמרו מלמעלן כך אמרו מלמטן. רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי יודה.