תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ב
משנה: דיני ממונות מטין על פי עד אחד בין לזכות בין לחובה ודיני נפשות מטין על פי עד אחד לזכות ועל פי שנים לחובה. הלכה: דיני ממונות מטין כול׳. אמר רבי ינאי. אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה. מה טעמא. וידבר יי אל משה. אמר לפניו. רבונו שלעולם. הודיעיני היאך היא ההלכה. אמר לו. אחרי רבים להטות. רבו המזכין זכו. רבו המחייבין חייבו. כדי שתהא התורה נדרשת מ״ט פנים טמא ומ״ט פנים טהור. מיניין ודגל״ו. וכן הוא אומר אמרות יי אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים. ואומר מישרים אהבוך.
