תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ח הלכה ב

משנה: מאימתי הוא חייב משיאכל טרטימר בשר וישתה חצי לוג יין באיטלקי. רבי יוסי אומר מנה בשר ולוג יין. אכל בחבורת מצוה אכל בעבור החדש אכל מעשר שני בירושלם. אכל נבלות וטרפות ושקצים ורמשים. אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עברה אכל כל מאכל ולא אכל בשר שתה כל משקה ולא שתה יין אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין שנאמר זולל וסבא. ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו: הלכה: מאימתי הוא חייב כול׳. אמר רבי יוסי. טרטימר חצי ליטרא הוא. אינו חייב עד שיאכלנו מהובהב. אכלו חי כלב הוא. אכלו מבושל בר נש הוא. אכלו הסוקים מהו. גידים הרכים מה הן. רבי יוחנן אמר. נימנין עליהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. אין נמנין עליהן. רבי יעקב בר אחא בשם רבי זעירא. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. דתנינן תמן. אילו שעורותיהן כבשרן. אמר רבי יוחנן. עור זה לא שנו אלא לאיסור ולטומאה. הא ללקות לא. רבי שמעון בן לקיש אמר. משנה תמימה שנה רבי. בין לאיסור בין לטומאה. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. תמן הוא עבד לה בשר. וכא לא עבד לה בשר. אמר רבי יודה בר פזי. שנייא היא תמן שהוא עור וסופו להקשות. כל שכן מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. ומה תמן שסופו להקשות הוא עבד לה בשר. כאן שאין סופו להקשות לא כל שכן. אמר רבי אבהו. טעמא דרבי יודה בן פזי ואכלו את הבשר. לא גידים. אכל בחבורת מצוה. אכל בעיבור החודש. אכל מעשר שיני בירושלם. ויסרו אותו ואיננו שומע בקולם. יצא זה שהוא שומע בקול אביו שבשמים. אמר רבי יוחנן. אם הזכירוך לבולי יהיה ירדן בעל גבולך. אמר רבי יוחנן. קובלין לרשות להיפטר מבולי. אמר רבי יוחנן. לווין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החודש. רבי יוחנן הוה עליל לכנישתא בצפרא ומלקט פירורין ואכיל ואמר. יהא חלקי עם מאן דקדש ירחא הכא רומשית. אכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים. ויסרו אותו ולא ישמע בקולם. יצא זה אפילו בקול אביו שבשמים אינו שומע.