תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ח הלכה ג

משנה: גנב משל אביו ואכל ברשות אביו משל אחרים ואכל ברשות אחרים משל אחרים ואכל ברשות אביו אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו: הלכה: גנב משלאביו כול׳. אזהרה לגניבה הראשונה מניין. לא תגנובו. אזהרה לגניבה שנייה מניין. לא תגנובו. לא תגנובו על מנת למקט. לא תגנובו על מנת לשלם תשלומי כפל. על מנת לשלם תשלומי ארבעה וחמשה. בן בגבג אומר. לא תגנוב את שלך מאחר הגנב. שלא תראה גונב. רבי בא רבי יוחנן בשם רב הושעיה. אינו חייב עד שיגנוב מעות. רבי זעירה בשם רבי הושעיה. אינו חייב עד שיזלזל מעות. מהו שיזלזל מעות. מה אנן קיימין. אם בהו דאמר. הא לך חמשה והב לי תלתא. שטי הוא. הא לך תלתא והב לי חמשה. בר נש הוא. אלא כי נן קיימין בהוא דמר. הא לך חמשה והב לי חמשה. הי דינו גנב והי דינו גזלן. אמר רבי הילא. גנב בפני עדים גנב. בפני הבעלים גזלן. רבי זעורה בעי. מעתה אפילו נתכוון לגזילה ולבעליה אין זה גוזלן. והידינו גוזלן על דעתיה דרבי זעורה. רבי שמואל בר סוסרטא בשם רבי אבהו. עד שיגזלנו בפני עשרה בני אדם. בניין אב שבכולן ויגזול את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו.