תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ח הלכה ה
משנה: היה אחד מהם גידם או חיגר או אילם או סומא או חרש אינו נעשה בן סורר ומורה שנאמר ותפשו בו אביו ואמו ולא גידמין. והוציאו אתו ולא חיגרים ואמרו ולא אלמין בננו זה ולא סומים איננו שמע בקלנו ולא חרשים. מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. חזר וקילקל נדון בעשרים ושלשה. ואינו נסקל עד שיהו שם שלשה הראשונים שנאמר בננו זה זה הוא שלקה בפניכם. הלכה: היה אחד מהם גידם כול׳. כשם שאת דורש באביו ובאמו כך את דורש בזקני בית דין. שנאמר ויצאו פרט לחיגרים. ואמרו פרט לאילמים. ידינו לא שפכו פרט לגידמים. ועינינו לא ראו פרט לסומין. מגיד הכתוב כשם שזקני בית דין שלימין בצדק כך הם צריכין להיות שלימין באיבריהן. אמר רבי יוחנן. מת אחד מן הראשונים אינו נסקל. ולא מתניתא היא. אינו נסקל עד שיהו שם שלשה הראשונים. אמר רבי הושעיה. שלא תאמר. יעשה דין שיני ראשון. לפום כן צרך מתניתה.
